- Home page
- site map
- About
- Exhibitions
- Sarah's Tent – "Pleasure in the Late" - 2005
- אוסף עבודות מתוך תערוכות קבוצתיות
- ''The Valley – Wadi Salib''
- קו אדום , קו ירוק - 1994
- Draw to Close - 1994
- "....וכפיה תמכו פלך...."
- אבן מה עשו הבונים - 1996
- אבן על בד - 1998
- בחפץ עשתה כפיה - 1992
- כן, לא, שחור, לבן - 1990
- כתב תפר - רטרוספקטיבה אמצע הדרך - 2017
- מיצר - מיצב מצוייר - 1994
- סביבתי ואני - 1987
- סביבתי ואני 2011 - פסטיבל מה שלומי על הגבול
- פסטביל החג של החגים - בוואדי ניסנאס בחיפה
- שאון של חול מתקתק בשקט
- שפת הגוף - תערוכה במרחב הוירטואלי
- תוסס בגוון ספרדי - יקב ראשל"צ - 1994
- אוסף עבודות
- גלריית אמנות
- ".... וכפיה תמכו פלך...." - תצוגה בגלריה
- "אהל שרה - לעת בלותי הייתה לי עדנה" - 2005
- דיוקן עצמי - 2004 - 2006
- דמויות - מתוך אוסף עבודות
- הים מצייר לי - פרוייקט ים בחיפה - חוף דדו 1996
- השורש - מתוך אוסף עבודות
- טבע דומם - מתוך אוסף עבודות
- מיצב - תחילת נעילה
- ספר אובייקט - תחילת נעילה
- פסטיבל החג של החגים בוואדי ניס נאס
- פסל וקול תמונה - מתוך אוסף עבודות
- ריקמה אנושית - דיוקן ספר אובייקט - 2010
- תערוכות יחיד
- גלריית צילום
- גלריית וידאו
- Research and Articles
- מאמרים - קישורים וכותרות
- מאמרים
- "את לא מעתיקה את הטבע, את יוצרת טבע חדש" - ר' בסדנא לדיוקן עצמי
- "בחפץ עשתה כפיה" - תערוכה
- "בציירו את עצמו הוא מעניק לעצמו צורה" - הזעקה למשמעות
- "הזמן הוא נהר ללא גדות" - על נהר, זמן, שעון ועל טקסטים משוחחים
- "הייתי רוצה שחיי יהיו יצירת אמנות" - יצירת הדיוקן של ה'עצמי' במחקר פרשני מבוסס אמנות
- "הים מצייר לי" - אמנים מציירים בים
- "קיים רק מסע אחד פנימה: אל תוך עצמך"
- "ראי, ראי, הגד נא לי"
- "שלהי דקייטא קשיא מקייטא" - סוף הקיץ קשה מן הקיץ
- "תשלים את דמותך" , תשלים עמה - צייר את דיוקן ה 'עצמי' שלך
- אם ברצונך לפענח את פני השקטים עליך לחפש....לגלות - על ציורי דיוקן עצמי של אסתר ויתקון
- דיוקן עצמי: מחקר- עצמי ביצירת טקסט ויזואלי ופיענוחו ב 'שרשרת ההתבוננויות'
- האשה באמנות בינתחומית - הזמנה והצצה
- הקנקן ומה שיש בו - תסתכל/ האם צריך לשים גבולות לאמנות
- מ "כן, לא, שחור, לבן" ועד "תחילת נעילה" - גלגולה של תערוכה
- מה בין יונה הנביא ובין היונה של נוח - עיונים בסיפור יונה במעי הדג בגישה יונגיאנית
- מה שעומד בין זמן לדיוקן
- סדנא לדיוקן עצמי - כיצד? מהו התוצר? איזה הקשרים נוספים? - אתם שואלים אני עונה - חלק III
- סדנא לדיוקן עצמי - למי? למה? איך? איפה? - אתם שואלים אני עונה - חלק I
- סדנא לדיוקן עצמי - מדוע ציור? מדוע ציור דיוקן עצמי? איך? - אתם שואלים אני עונה - חלק II
- צייר למופ"ת - החלל העמוק של טד בר
- ציירים למופ"ת - סדנת דיוקן עצמי
- Art and Education
- Projects
- כתבו עליי
- סדנא לדיוקן עצמי
- סטודיו נורית - ארט
- שירה
- 'בלוגיסטיקה ' - הבלוג שלי
- צור קשר
- אוצרת - יוצרת
- ארכיון - אלבומים לפי נושאים
English
עברית
שם העבודה: "מראות ומאורות"
בפסטיבל "החג של החגים" בוואדי ניסנאס - 1997
צילום - מתוך קטלוג התערוכה
הפכתי להיות חלק מהוואדי, ונקראתי ל"דגל" בכל שנה לקראת 'פסטיבל החג של החגים'. המשכתי בדיאלוג עם הוואדי מהמקום שבו הפסקתי שנה קודם לכן. האתרים שבהם הצגתי כבר הפכו להיות המקום הקבוע שלי. מקום שבכל שנה צבע מחדש את פניו. השנה המשכתי לעסוק במראות שמתגלים לי בוואדי, ומשתלבים במראות שאני מגלה לוואדי בתמורה. השנה הוספתי למראות גם מאורות כשאני מתייחסת לאירוע עצמו – חג החגים. חג החנוכה, עץ הזית והשמן למאור. העץ של חג המולד המואר, ועץ הזית ושמן הזית שמאפיין את הכפר הערבי. הוספתי למוטיב החלונות הצבועים בכחול הים תיכוני, אוסף של כדי חרס קטנים ובכך רמזתי לכד השמן של חג החנוכה, ולשמן הזית המשובח הערבי. באלה השתמשתי לעיטור המראות והחלונות על מנת לאזכר את עץ האשוח הנוצרי של חג המולד.
לחץ על התמונות להגדלה
באותו אירוע הצגתי גם עבודת קיר בתוך הגלריה הסגורה של בית הגפן, שהייתה חלק מאירועי הפסטיבל. שם יצרתי עבודת קיר שבנויה משקפים ועליהם מוטבע דימוי של עץ ברצף. את חלקי השקפים חיברתי באמצעות חוט תפירה אדום. עבודה זו גם הוצגה בתערוכה קבוצתית שנושאה היה 'קו אדום – קו ירוק'.
לחץ על התמונות להגדלה
אחר כך הגיעו גם המאורעות. בשכונה שניסתה להיות חברתית, תרבותית, אמנותית והפכה להיות מקור ומוקד ליצירה ולדו קיום, היו גם דברים אחרים. אש הוצתה בשכונה בריב בין תושביה, וחלק מהיצירות עלו באש. המראות נשרפו וכך בכך יצרו מראות חדשים ונוספים בוואדי. מראות שהפכו למאורעות. סדרת צילומים שעשיתי במקום כחלק מהפעילות ומהמעורבות שלי מציגה מראה נוסף לוואדי.
מאורעות בוואדי
לחץ על התמונות להגדלה
לסיור בגלריה לחץ כאן
דבריה של האוצרת חנה קופלר - מתוך הקטלוג
"נורית צדרבוים המשיכה ופיתחה את המיצב אותו יצרה בשנה שעברה בשני מקומות שונים בוואדי. העבודה "מראות בוואדי" לבשה השנה מראה חג מחד, ומאידך היא נושאת בחובה את "מאורעות" השנה שחלפה ואת אלו שקרו במהלך התצוגה. המראות שמוקמו על-גבי חלונות אטומים של בתים נטושים קולטות את מראי הוואדי, מעוותות ומשנות מראית בהתאם לזווית ולאור המתחלף במהלך שעות היום והלילה וחוזרות אל עיני המתבונן במשנה אקספרסיביות. השנה הוסיפה נורית לעבודתה אלמנטים אופייניים לחג המולד וקישטה את המראות בפרחים, עצים וכדים קטנים ובחלקן טבלה אותן בכחול ים תיכוני. הכדים שובי הלב נתלשו פה ושם על ידי עוברי אורח, כך שאלמנט ההתרחשות והשינוי המתמיד ממשיך להקרין את החומר ההולך ומתמעט והופך לתוכן"
ניתן לקרוא תיאור מורחב עם הסברים מעניינים ברשימתי שמופיע בבלוג שלי 'לאן הדרך הולכת' - ב'קפה דה מרקר'.
הרשימה היא 'מראות ומאורות - (החג של החגים 3 )
מה כתבו והגיבו לי על התערוכה
דודי רצם כותב את תגובתו בתאריך 24.11.11 - ברשימה שהופיע בבלוג שלי 'לאן הדרך הולכת'.
"נורית היקרה,כתבת על "דו- קיום,ראיתי גם תלת-קיום. יש באפשרות לראות בעבודתך,כיווני דעות ומחשבות שהיו והשתנו עם הזמן, אם זה הטבע שעשה או האדם. האופטימיות שהתחלפה בפסיביות (שריפה) והאכזבה שלך ממה שעשית הכול ירד לטמיון. לאחר ההלם! החלטת על שנה של אבלות אומנותית, הזמן של חשיבה יעשה את שלו ואת תמצאי את הדרך חזרה ליצירה מתאימה... לגבי קו אדום-קו ירוק. רעיון מבריק שטומן בתוכו מחשבות על דו- קיום,התחיל כקו דיאגרמה ליניארית, ביחסים בין עמים. לפתע !משום מקום הופיעו פיקים קטנים שהתעצמו ושברו את הקו... וסימנו את בואה של הסנונית הראשונה לאי הצלחת הדו- קיום. השתייה של שמפניה בסוף הקליף, מסמן על כיוון של התחדשות או של פיוס ובנייה מחודשת אולי במתכונת חדשה... מעיין מחזוריות ביחסים הבלתי נגמרים... " המדליק נר מנר זה דולק וזה אינו חסר". זכרתי. אהבתי