בנווה שאנן בחיפה, שכונת ילדותי ונעוריי, קמו בניינים רבי חלונות, דלתות, וקומות. נכבשו כבישים, צמח קניון גדול ויוקרתי ולא נשאר כלום מהשדה השכונתי שהיה מעוז ילדותנו משוש חיינו ומקור ההשראה הגדול לחיים טבעיים ושוקקים.
לא מזמן התארגנו קבוצות שפועלות למען איכות הסביבה למחאה בשכונת נווה שאנן. בעקבות מחאה זו בקשו ממני רשות לצטט משהו שכתבתי על השכונה באתר 'נוסטלגיה און ליין'. כמובן שהסכמתי ובתוספת כתבתי את השיר 'השדה שאיבד שכונה'

טבע דומם - טבע משתומם. נורית צדרבוים - 1987 . טכניקה מעורבת על נייר
הַשָּׂדֶה שֶׁאִבֵּד שְׁכוּנָה / נוּרִית צדרבוים
אֵיךְ זה ששָׂדֶה שֶׁגִּדֵּל אֶצְלוֹ סִתְוָנִית וְחָצָב
הָפַךְ לחורף אֶת יָמָיו,
וְלִסְתָו- עַד?
אֵיךְ הוּא נִשְׁמַט תַּחַת בִּנְיָן וְאַסְפַלְט
שֶׁהָפְכוּ שְׁכוּנָה שֶׁשָּׂדֶה פֵּאֲרָה
לְקִרְיָה נֶאֱמָנָה לַאֲבָנֶיהָּ - הִטִּילוּ קוֹרָה בֵּין עֵינֶיהָ?
זָרוּ עַל זִרְעֵי פְּרִיחַתוֹ הַמּוּקְדֶמֶת
חוֹל וְעָפָר, וְדִרְדְּרוּ קוֹציו תַּחַת אֶבֶן דּוֹמֶמֶת.
רִדְּדוּ בָּאֲבָנִים שֶׁאֵין לָהֶם לֵב. שָׂדֶה שֶׁנָּדַם. עָלֶה שֶׁנִּקְטָם.
לָקְחוּ לַשְּׁכוּנָה הַשַּׁאֲנַנָה, אֶת שַׂדָהּ הֶקָּטָן
וְעִמּוֹ אֶת בּוֹשֶם פִּרְחֵי הַבַּר שֶׁחִכּוּ בִּקְצֶה רְחוֹב
לְיָדִי הַקְּטַנָּה שֶׁתִּקְטֹף.
כִּי אָז עוֹד הָיָה מֻתָּר.
אַחַר כָּךְ הוּא נִגְמַר.
פְּרָחִים כְּבָר אָסוּר לִקְטֹף כָּךְ לִימְדוּנוּ אָז.
וְשָׂדֶה כְּבָר נִרְמָס, וְנִדְרָס, וְנִדְחַס
לְתוֹךְ זִכָּרוֹן יַלְדוּת עַל שְׁכוּנָה שַאֲנַנָה
שֶׁיֵּשׁ לָהּ שָׂדֶה בַּפִנָּה
שָׂדֶה שֶׁהָיָה לָהּ פְּנִינָה.
וְעַתָּה הוּא נִשְׁאַר
וְנוֹתַר
בִּשְׂדֶה הַזִּיכָּרוֹן.
© כל הזכיות שמורות לנורית צדרבוים
תודה לך איריס. שמחתי
תודה לך איריס. שמחתי לדעת.
נורית
אהבתי אתהאתר ואת הכתיבה שנה
אהבתי אתהאתר ואת הכתיבה
שנה טובה לך
פרסום תגובה חדשה