משתתפיהסדנאהגיעולסדנאזועל מנת לעבורחוויהשלהתבוננותעצמיתהמשלבתבעבודתרכישתכליםמיומנותוידעבאמנותוביצירה. בסדנאזוהמיקוד הוא בציורדיוקןעצמי מול מראה. במהלךהסדנאהמשתתפיםשהיובעליתחומיענייןרבים, שוניםומגווניםובגילאיםשונים, נחשפולמושגיםשהיוחדשיםעבורחלקםמתחוםהאמנות, היצירהבכללוציורדיוקןעצמיבפרט. בעקבותההדרכהוההנחיותבמהלךהסדנא, המשתתפיםפתחויכולתלהתבוננותעצמית, ולדרךייחודיתשל שיח תוך אישי וגם בין אישי. במפגשים אלה שולבויכולותאישיות תוך מתן ביטוילחופש, יצירתיותואינטואיטיביות יחד עםחשיבהמונחיתומובנית, הקשבהלהנחיותואיסוףמידע. שילובזהנעשהעל מנת לקבלכליםלהקשבהלעצמי, תוך כדי התבוננותמרוכזת.
במהלךהסדנאהקבוצהגםניהלה שיח אישיבאמצעותכתיבהיוצרת, ודיוןפתוח בין המשתתפים. הקבוצהפעלהבקשב, ביצירתיות, ברצינות יחד עם זאת גםעםפתיחותוהומור.
לחץ עלהתמונותלהגדלה
תוצריםמתוךהפעילותבסדנא
אין קשר ישיר בין השמותשמצוייניםלמטהוביןהדיוקנאות
לחץ עלהתמונותלהגדלה
מירב (שםבדוי) מנהלתדיאלוגעםהציור שלה , מתבוננתבוומתכתבת אתו.
"בחרתילכתובדווקאלךכי אתה מבטאאת הלך רוחיבאותו זמן. אתה מבטא כעס יחד עםשמירהעלמסגרת.... שער מעט פזורועדייןלאנורא. הרובמונחבמקומו. משדררגשותשל כעס אךעדייןבגדרהמקובל עלי כצופה."
מירבמשנהתפקידועתה היא כותבתאליהעצמה בשם הציור/ הדיוקן
"שמחתישהכעסוהכאבנרגעווהשתמשתבצבעיםרביםיותרמאשרבציורייךהקודמים. הפיזורעל פני כל הדף העניקליתחושהטובה. תחושהשהכולנמצא - יחד עם זאת לאבצורההמקובלת. מצפהלהמשךמקורי ולא שגרתי. ציורך. יצירכפיך".
לחץ עלהתמונותלהגדלה
מיכל (שםבדוי) כותבתלציורשאותו היא מכנה בשם"בלוזלמצבהרוח"
"שני אישוניםענקייםנבטו אלי מתוךמרחבצבעוני מלא בקוויםעזים. האישוניםנטולי צבע במרכזםאךהגלגלים אכן צבעוניים.....מבטםבוההקדימהכשואלים, לאן אני הולכת? מתי אצא לדרך? עםמי? ולאיזו דרך?ואז, הגיעוקוויםחומיםעזיםוכופפואתהעיניים מטה. ולהדגשהנוספומשיכותעזותשלכחולסגולירוקוצהוב. כאילולהדגישאתרוצהלצאתאךפוחדת.הרקעשנבחרתואםללבטים. אוליצהובזוהר? הצהוב החל לכסותמרחבעל גבי הדף...אךלא..... לאכדאיירוק הוא מרגיע הוא צומח הוא מצמיח הוא יצמיח......צהובוירוקכלכךפשוטכלכךמקובל הרי הםתמיד יחד, השמשוהשדה.....לאאבחר בהם הצבעיםהיחידיםביצירה! וכך הגיעהסגול, דבר אחר, צבע מרכב ולא יסוד הוא אשר כיסהאת הדף הנותרובמשיכותעזות פרץ אל בין העיניים. שבר אתהשגרה, שבר אתהאיזון.ויצירתהמקור, שהייתההעתקההשתקפותבמראה, טושטשההוסתרהכאילואומרת צאי מזה ותפרציקדימה"
"אשה מהורהרתמסתכלת, חושבתעלבעיותשעליהלפתור ועל האחריותהמוטלתעליה. ישבה עצב. אני אוהבתאתהצבעים...אניאוהבתאתהציור, שלמי הוא?
מאירהמתארתאתהעבודותבקבוצהבאופןכללי
"קבוצה, פניםרבותלה. עינייםרבותמביטות, מחייכות, עצובות, צופותלעבר? לעתיד? עינייםחולמות, חומלות. מצבעוניות עזה עדשחור לבן מינימליסטי. מדיוקקפדניעדפריצהחופשית עזה וצבעונית. רבגווניותמתפרצת".
לאחר מכן היא מדברת "בשם" העבודותבקבוצה.
"בהתחלההייתיתוצאהשלרצוןלהשתחרר יחד עםצמידותלהנחיותשלנורית. המוסיקהשברקעשיחררהאותיויצאתי גלי וזורם. כךנראיתיבשיעורהראשון, צבעוני, שמח, קצת עצובומתמאץלהשתחרר. בהמשך אני עדיין צמד צורהומתפרץמהקונוונציותרקבצבע. הפנים שלי עצובותוהצבעיםשמחים. למה?
בשיעורהרביעיהשתניתי, השתחררתימהמסגרתהרגילהוהתחלתילרחף, אני מרגישיותרחופשי, אךלאמספיקכיביוםהאחרוןיצאתי קצת כלואבתוךהניסיוןלפרוץאתהמסגרת. אוליהחופש הוא גם סוג שלסורגאואילוץ? בעבודהאחרונה אני שוב קונווציונלי. סגרתימעגל. אוליננעלתי שוב".