שפות

סוס עץ או שורשי הצורה האמנותית - 1998

שם העבודה: "סוס עץ או שורשי הצורה האמנותית"

במסגרת פסטיבל "החג של החגים" בוואדי ניסנאס בחיפה - 1998

בפסטיבל החג של החגים בשנת 1998 קבעה האוצרת חנה קופלר נושא מרכז ' 60 כוח סוס'. קופלר כותבת: "לאורך כל ההיסטוריה כולה, שמור מקום של כבוד לסוס באתוס הלאומי של כל אומה ואומה, ואמנים רבים בכל הדורות התמודדו עם דימויו וסימוליו השונים. מהלכי מלחמה ופיוס, ניצחון וכניעה, שלום ועבודה, אקטים של גבורה, תחרות, אצילות, כוח וחולשה, יופי ואהבה ואף חיים ומוות...כדימוי מוביל לתערוכה זו נבחר הסוס, שבאמצעותו מימש כל אמן מבין המשתתפים את רעיונו הוא.. ובהשראתו נתן כל אחד מהם ביטוי למכלול ההיבטים הכרוכים בייצוגו".

לעבודה השנייה שהצגתי באותו מעמד קראתי 'סוס עץ או שורשי הצורה האמנותית'. גם כאן כמו בעבודה 'הפרש הכחול' אני מתכתבת עם תולדות האמנות. שם העבודה הוא כשמו של מאמר הגותי בתחום האמנות שכתב חוקר האמנות א.ה. גובמריך. גומבריך מנסה לבחון את מהות הצורה האמנותית ואת המשמעות שלה ביחס למציאות. גומבריך טוען, בין שאר דבריו, שהשאיפה לרכב יוצרת אצל הילד את הנכונות הנפשית לראות במקל הפשוט - שעליו מורכב ראש של סוס – סוס רכיבה. כלומר הנאמנות למציאות בעבודת האמנות היא למעשה נאמנות לאובייקט מנקודת מבט מסוימת.

על רקע תפיסה זו בחרתי את המוטיב המוכר של סוס העץ הילדי ואותו הרבתי ושכפלתי מספר רב של פעמים. בניתי מודל מעץ שאותו הכפלתי לכמות גדולה של ראשי סוסים. המקל- שמשמש במקור מוט רכיבה - הפך להיות מוט שעליו השחלתי את ראשי הסוסים. את הראשים צבעתי באותו צבע כחול, שחוזר ומופיע בכל שאר עבודותיי בוואדי ('מראות בוואדי', 'מראות ומאורות', 'הפרש הכחול', 'כלה(קאלה)מתכלה'). בדרך זו יצרתי מספר פסלים שאותם מיקמתי במקומות הקבועים שבהם אני מציגה בוואדי מידי שנה.

לחץ על התמונות להגדלה

לסיור בגלריה לחץ כאן

השימוש בסוס דרך עיצובו כסוס רכיבה ומשחק ילדים, צבעו הכחול והאיזכור לתולדות האמנות, מתכתבים עם העבודה הנוספת שהצגתי בוואדי באותה שנה 'הפרש הכחול' – שניהם משתמשים בדימוי הסוס, דרך השיח באמנות, כאשר באירועי החג של החגים האמנות היא כלי הדיבור והשיח כדרך לסובלנות, ליצירת חיים של דו קיום.

תפריט ראשי

שפות

סוס עץ או שורשי הצורה האמנותית - 1998