ארטפואטיקה - שיח בין שיר וציור

בחפץ עשתה כפיה

אֵשֶׁת לַפִּידוֹת זָמְמָה לַעֲשׂוֹת בְּחֵפֶץ כַּפַּיִם

אָחֲזָה בִּימִינָהּ מִכְחוֹל נִרְעָד עַל בַּד

זָע בְּיָדָהּ עַל אַף וּבְעֵרֶךְ אַפַּיִם.

מְדַדָּה בַּדֶּרֶךְ נוֹדֶדֶת בְּלִי דַּעַת לְאָן וּמֵאַיִן

מִתְרַצָּה בִּמְנוּחַת שַׁאֲנָן עַל פַּס לָבָן שֶׁשָּׁחַר

עַל סִימָן צַר שֶׁנּוֹצַר בְּקַו מִתְאָר רָחָב וְעָב.

עָשְׂתָה לָהּ מַרְבָד לִצְעֹד דָּרַךְ כּוֹכָבָהּ בָּהּ לִמְעֹד

וְהָיְתָה מְנַעֶרֶת אֲבַק כּוֹכָבִים מִסּוֹד צֵל קַוִּים

מִתְחַסֶּדֶת בִּמְחוֹל צֶבַע נִמְרָח וּמִכְחוֹל קַד לַבַּד

מַבֶּטֶת יָשָׁר וּמִבַּעַד בִּכְנִיעָה בְּנֹמֶךְ רוּחַ

כְּמֵהָה לְהַעֲלוֹת שַׂרְעָף מִפֹּעַל אֶל כּוֹחַ.

אָז אָמְרָה רָחוֹק מִפְּנִינִים וּבִכְּרָה לִנְדֹּד בִּסְעָרָה

לֹא שָׁאֲלָה בִּשְׁעַת צַעֲרָהּ הֲיִמְצָא בָּהּ מָה הֲתוֹכָהּ כְּבָרָהּ

כַּף רָדְפָה כַּף לִמְחוֹת וְלַחֲתֹם שְׁמָהּ בְּיָד רוֹעֵדָה

אֵשֶׁת חַיִל זָמְמָה כַּפָּהּ וּבְשָׂדָהּ רָעֲתָה צֹאן מַרְאִיתָהּ.

 הציור 'בחפץ עשתה כפיה' - מתוך תערוכת היחיד' בחפץ עשתה כפיה'

אשר הוצגה ב'סדנא 24' - בשנת 1994

אימא גדולה עתיקה

אִמָּא גְּדוֹלָה עַתִּיקָה מַתִּיקָה מְקוֹמָהּ

עוֹבֶרֶת מִקִּיר לְקִיר שׁוֹבֶרֶת שְׁתִיקָה בְּשִׁיר

שׁוֹמֶרֶת סוֹד מִילָתָהּ בְּצוּרָה בְּרִית עוֹלָם

אִמָּא עַתִּיקָה שׁוֹמֶרֶת שְׁתִיקָה בֵּין קַו לִכְתָב

סוֹגֶרֶת שִׂיחַ בִּבְרִיחַ עַל סַף זִקַּת מִכְחוֹל זָב

עוֹצֶרֶת תְּלוּיָה עַל בְּלִימָה קוֹצֶבֶת לֵב עִתִּים

נוֹצֶרֶת עַז שֶׁמָּתַק עַל מִפְתַּח קִדְמַת יָמִים

יוֹדַעַת זְמַן שֶׁגָּז מָעַד כְּלֹא הָיָה וְאֵחַר

נִסְפַּג בְּלֹעוֹ שֶׁל עָתִיד וּמִהַר לִהְיוֹת עָבָר

אִמָּא גְּדוֹלָה עַתִּיקָה נָעָה בֶּחָלָל מֵעַל

זְמַן שֶׁמָּתַח בְּרַכּוּת דַּקּוֹתָיו הַקָּשׁוֹת

כְּתֻבָּה עַל קִיר כַּלָּה יָפָה עֲטוּפָה בָּאַדֶּרֶת

שׁוֹנָה גְּבֶרֶת דּוֹמָה לְאוֹתָהּ וְאַחֶרֶת

לֹא נָח זֵר דַּפְנָה עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתָהּ

לֹא שָׁכְחָה בַּמִּרְדָּף אֵשׁ לְאַהֲבָתָהּ

שָׂרַף לַהֲטָהּ בַּת אֶלֶף בִּמְעוֹף כָּנָף

צוֹעֶדֶת מִכֹּבֶד הַקֹּדֶשׁ אֶל נֵטֶל הַחֹל

פַּעַם בְּצַעַד מָחוֹל פַּעַם בְּקֶצֶב מִכְחוֹל

טֶבַע צֶבַע דָּם חוֹתָם עַל בַּד לְבַת קִיּוּמָהּ

אִמָּא גְּדוֹלָה עַתִּיקָה מַתִּיקָה מְקוֹמָהּ בִּשְׁתִיקָה

קוֹרֶסֶת בֵּין שִׁנֶּיהָ לְהָגֵן קָמָה מִשְּׁבָרֶיהָ לְקַנֵּן

אַחַר כּוֹרַעַת לָלֶדֶת עַצְמָהּ מִמֶּנָּה אָדָם שָׁלֵם

אֵם אֲדָמָה הִיא תַּבְנִית נוֹפָהּ וּרְאִי לָהּ הַבַּד כְּמַבַּט גּוּפָהּ

נָאָה מֵאֶרֶץ קֹר כְּצִפּוֹר נְדִידָה אֶל דְּרוֹר נִשְׁמַת אַפָּהּ לְבַדָּהּ

תָּרָה אַחַר מְחוֹזוֹת חֵפֶץ בְּלֵב גּוֹעֵשׁ

סָרָה בְּזַעַף יוֹרָה לוֹחֶשֶׁת שַׁלְהֶבֶת אֵשׁ

חוֹפֶנֶת סוֹדָהּ בִּתְמוּנַת אוֹר שׁוֹמֶרֶת שְׁתִיקַת שְׁנוֹת דּוֹר

שׁוֹבֶרֶת קַו שֶׁנִּכְתַּב בְּצֶבַע דָּם נוֹצֶרֶת צוּרַת אָדָם

נוֹטֶרֶת בִּדְיוֹקָן שֶׁזָּקַן אֶל יָמָיו בְּקַוִּים חֲרוּצִים

וְעוֹבֶרֶת כְּמַטְבֵּעַ לָשׁוֹן דִּמּוּי וּמָשָׁל בְּשׁוּרוֹת שִׁירָהּ כְּנִמְשָׁל

הציור אמא גדולה עתיקה מתבסס על דיוקן עצמי. הוצג בתערוכה

'נשים'. טכניקה אקריליק על נייר גס. 2006

אני - תבנית – נוף

"רבבה כצמח השדה נתתיך ותירבי ותיגדלי ותבואי בעדי עדיים

 שדיים נכונו ושערך צימח ואת עירום ועריה..

. ואעבור עלייך ואראך מתבוססת בדמייך

 ואומר לך: בדמייך חיי ואומר לך : בדמייך חיי!"   (יחזקאל טז' ז')

מְאוּפֶרֶת מִמְּצוּקָה כְּעוֹפֶרֶת

יְצוּקָה עַל מַצָּע רַךְ בְּטֶבַע צֶבַע נִמְשָׁח.

רְגָבַי אַדְמַת בּוּר וְעַם כְּאֶרֶץ בְּמִרְקַם חוֹל יָם

גֻּמָּה נֶחְפֶּרֶת כְּעוֹלָה מִשְּׁאוֹל בְּדַם יוֹרְדֵי דּוּמָה

נִתְפֶּרֶת פְּרוּמָה נִשְׁמֶרֶת פְּרוּעָה בִּכְרִיעַת בֶּרֶךְ

וּבִקְרִיעַת דַּשׁ מְחַלֶּלֶת דַּקַּת דּוּמִיָּה בִּמְעַט מִקְדָּשׁ.

דְּמוּמָה בַּחֲשֵׁכָה חֲשׁוּבָה כְּבַעֲלַת תְּשׁוּבָה

צוֹעֶדֶת בַּמִּשְׁעוֹל לְסִימָנֵי דֶּרֶךְ הַשְּׁאֵלָה

מַחֲרִישָׁה בֵּין תַּלְמֵי זִכָּרוֹן

חֲבוּלָה בְּחוּט שָׁנִי מַוְרִיד כַּדָּם שֶׁעוֹרֵק

וְאַחַר עוֹזֵב מוֹדֶה וְשׁוֹאֵל מִי יְרֻחַם?

מוֹרִיקָה אֵם אֲדָמָה אֲזוֹבֶיהָ עַל קִיר

בּוֹ דַּם אָדָם בְּאֶבֶן חוֹתָם גּוּף כְּעָלֶה נָשִׁיר

כְּאִשָּׁה מְקַדֶּשֶׁת חֹל לְלֹא הֲדָרָהּ

אֵין בָּהּ עֶרְוָה רַק קוֹלָהּ בּוֹחֵר בָּהּ.

תּוֹפֶרֶת סוֹדָהּ בְּעֶרְגָּה חֲבָלֶיהָ לֵדָה וּמָשִׁיחַ

אוֹרֶגֶת כְּסוּתָהּ בִּסְיָג שִׂיחַ בְּאֵין עָלֶיהָ תְּאֵנָה 

מַלְבּוּשִׁים עוֹשָׂה לִכְרֹךְ כִּשְׂרוֹךְ סְבִיב עֶרְוָתָהּ בְּתֹם

שָׁדַיִם לָהּ נָכוֹנוּ שְׂעָרָהּ צִמַּח מֻתֶּרֶת חֲשׂוּפַת עֵירֹם

בֵּין הַקַּוִּים יָרֹק וְאָדֹם וּבְאֵין גְּבוּל

הָיְתָה לִיבוּל הָיְתָה זְבוּל.

הציור אמא גדולה עתיקה מתבסס על דיוקן עצמי. הוצג בתערוכה

'נשים'. טכניקה אקריליק על נייר גס. 2006

בציור שציירתי על עור וצל

בַּצִּיּוּר שֶׁצִּיַּרְתִּי בְּגִיר דָּם יֶדַע וּמִכְחוֹל

נִטַּשׁ מַאֲבָק עַל מִרְקַם הַבַּד הַמּוּתָשׁ

כָּחֹל לֹא הָיָה הַכָּחֹל שֶׁל יוֹם הָאֶתְמוֹל

אָדֹם יָדַע לִדְרֹשׁ יָמִים שֶׁל אֵשׁ וָקֹדֶשׁ

חוֹל בִּצְהֹב מִדְבָּר לֹא זָהַר

רַק קַו מִתְאָר מוּאָר צִבְעוֹ שָׁחַר

נִסְעָר נִתַּךְ בֵּין כֶּתֶם-קַו-צוּרָה  לִסְגֹּר

קְרִיאַת זְמַן טוֹב לְצִיּוּר עַל בַּד רָטֹב

צֵל דּוֹמֵם בָּקַע מִקַּדְמַת בִּימַת הַתְּמוּנָה

מֵסִיר מְבוּכַת עֵירֹם שָׁקוּף, מַתִּיר מְשׂוּכַת גּוּף שָׁדוּף

בָּבוּאָה שְׁטוּפַת צֶבַע גָּחָה מִבַּעַד פַּרְגּוֹד מְדֻמֶּה

מִרְקַם עוֹרְגוּף חִוֵּר וָדַק לֹא חָמַק מִקֶּרֶן אוֹר

וְלֹא דָּחַק בְּיַד יוֹצֵר לִרְשֹׁם צְדוּדִית כְּצֵל עוֹבֵר

אָז הָיוּ הָעוֹר וְהַצֵּל לִשְׁנֵי חֶלְקֵי תְּמוּנָה

דָּרִים חֲבוּרִים זֶה אֵ- צֶל זֶה 

כְּמַעֲשֵׂה חֲזוֹן יָמִים אֲחֵרִים

הציור 'העור והצל' הוצג בתערוכה 'אור וצל' - באתר של כתב העת 

לספרות ואמנות 'בגלל' והופיעה גם בכתב העת עצמו. 20012

בד על בד

דְּמוּת אָדָם כָּעֵץ בַּשָּׂדֶה            מַעֲשֵׂה חוֹשֵׁב רוֹקֵם בּוֹדֶה

רָקַם בְּעָלָיו סִפּוּר בַּדִּים  תָּלַשׁ אֲמִירָיו בְּדָם   וְנָד  נֶאֱלַם

דְּיוֹקָן נִמְתַּח בְּתַךְ שְׁלִיבָה               כְּמֵיתָר עַל תַּו הַשְּׁתִי

אָסַף קְצוֹתָיו בְּחוּט מַכְלֵב וְנִתְפַּר אֶל עֵרֶב         בְּקַו יָשָׁר

...קָם בַּתְּמוּנָה וְצָר עַל קַרְשֵׁי בִּימַת הַבַּד דְּמוּת אָדָם...  

אַחַר רָחַב בְּשׁוּלָיו               וּפָרַע חוּטֵי זְמַן נִפְרָם שֶׁעָבַר

.... דְּמוּתוֹ   נִבְצְרָה  כְּחוֹמָה   לְקֶצֶב   תֶּפֶר   מְכוֹנָה..... 

.... עֵת  שָׁזַר רִקְמָה  בִּשְׂרוֹךְ וְעֶצֶם  לִדְמוּתוֹ  הַזָּרָה......

.....   כָּרַךְ אַגָּדָה וְדַשׁ וּבְאִמְרַת שַׂלְמָה תָּפַר חָדָשׁ........

       רָאָה יַלְדָּה תּוֹפֶרֶת פֶּרַח דְּיוֹקָן וַעֲלֵי כּוֹתֶרֶת

               שֶׁיִּצְמַח לְמִשְׁמֶרֶת תַּחַת מִסְגֶּרֶת

                       לְצֵל דְּמוּתוֹ הַמְּצִיצָה

                        מִבַּעַד סִפּוּר בַּדִּים

                               שֶׁקָּם עַל

                               תִּפְאֶרֶת

                              הַמְּלִיצָה

                               לִהְיוֹת

                                  לְ

                                  בַ

                                  ד

הציור(קולאג') בד על בד, צוייר בשנת 1985 בסדרת עבודות 'דיוקן ומסיכה'

כחול  על שפת הים

כָּחֹל -  אָמַר מִכְחוֹל וְטָבַל עַצְמוֹ לְדַעַת

כַּחוֹל -  אָמַר הַחוֹף לְיָד נוֹגַעַת בְּאֶרֶץ לֹא נוֹדַעַת

מִכְחוֹלִים סְמוּרֵי שֵׂעָר רָטְטוּ עַל מַצָּע לָבָן

לָבְשׁוּ מִקְצָב בִּמְחוֹל שֵׁדִים יָבְשׁוּ פָּשְׁטוּ גָּוֶן

כָּחֹל - רֹאשׁ טוֹב אָמַר מִכְחוֹל לְבַדִּים רְטֻבִּים

כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם -  טָמְנוּ לוֹ רַבָּנָן

מָלְאוּ כַּדִּים בַּחוֹל עַד גְּדוֹת לִהְיוֹת כָּחֹל מִלְּגַו

עַל יַד מִלָּה וּכְתָב בְּכַד וָחֹמֶר סִימָן וְאוֹת נֶחְשַׁב

גָּאוּ גַּלִּים הָלְכוּ בְּיָמִים צָבְאוּ עַל הַחוֹל בַּלֵּילוֹת

הָדְפוּ אַדְוָה קוֹצֶפֶת לַחֲזֹר אֶל כְּחֹל מְצוּלוֹת

לִרְאוֹת קוֹלוֹת יָם בַּשִּׁירָה לִדְלוֹת מֵעֹמֶק תְּשׁוּרָה

כָּחֹל -  אָמַר הַמִּכְחוֹל טָבַל עַצְמוֹ לָדַעַת וְלֹא יָסַף

רָכַב עַל גַּל שֶׁשָּׁטַף קַו אַחַר נֶעֱלַם קָצַף וְאֶל מֵימָיו נֶאֱסַף

בִּשְׁעַת יוֹם הוֹתִיר סִימָן גָּדוֹל שֶׁל חֹל וּפָנָה לְקַדֵּשׁ חוֹף

כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם -   סִימָן קָרוֹב סִימָן לְרֹב

מיצב מתוך פרוייקט ים ( 1996)

הצליל נמלא אל דפיו

 גִּיטָרָה עִטְּרָה בִּצְלִיל מָתוּחַ הֵדִים בְּמוֹחִי וְשָׁרָה

מֵיתָרֶיהָ עֲבָדִים מְנֻצָּחִים לְעֶדְנַת הַיָּד הַמְּנַעְנַעַת

קְלִידִים בְּשָׁחֹר לָבָן קִפְּצוּ  בֵּין אֲגוּדָל לְאַמָּה

מִכְחוֹלִים רָחֲשׁוּ, חָלִיל הָמָה, הִצְלִיל שָׁבַר דְּמָמָה.

צְבָעִים נָעוּ בְּשַׂעֲרַת מִכְחוֹל קַשּׁוּב לָנוּחַ בַּחֲתַךְ זָהָב

אֵ-צֶל  דַּף בְּקַו סְפוּג זִיּוּף, נָח מְפֻיָּס כְּתָו שׁוֹבֵר וְשָׁב.

עֵינַי נָתַתִּי בַּחֲטָף בַּזַּמָּר שַׁאנְסְיוֹנֵר שָׁר לְסַפֵּר בִּשְׂפַת עֵבֶר

מִלִּים מְעֻבָּרוֹת, צְלִילִים עוֹלִים בְּסֻלַּם מַדְרֵגוֹת שְׁפִּינוֹזָה

חֵיפָה מִתְעוֹרֶרֶת עוֹשָׂה לִי אֶת זֶה וַאֲנִי מְצַיֶּרֶת וְהוֹזָה

מוּזִיקָה מְנַגֶּנֶת עָצְמָה לָדַעַת, גְּבוּלוֹת אֵינָהּ יוֹדַעַת

עִפָּרוֹן רַךְ מְדַלֵּג בֵּין קַו מִתְאָר לְקַו נִמְרָח וּמְהַלֵּךְ

כַּטּוֹב בְּעֵינָיו הַשּׁוֹמְעוֹת. מִקְצָב כְּמֵיתָר עַל פִּיו יִשַּׁק דָּבָר

תָּו וְקַו אוֹמְרִים זֶה לָזֶה, קָדוֹשׁ הַצְּלִיל שֶׁנִּמְלָא אֶל דַּפָּיו.

אָז קָשַׁרְתִּי כֶּתֶר בִּקְדֻשָּׁה לְחֹפֶשׁ הַכֶּתֶם הַנּוֹגֵן אֶת צְבָעָיו

תָּו אֶל קַו, בְּשִׁיר מַעֲלוֹת         וַאֲנִי רָאִיתִי אֶת הַקּוֹלוֹת.

 סדרת עבודות מתוך פרוייקט 'רואים את המוסיקה' - יצירה בשיתוף עם קול המוסיקה והערוץ הראשון בתכנית הרדיוויזיה 'ממעמקים דה פרופונדיס'. 

נורית צדרבוים - 2013 - 2014- הוצגה בתערוכת יחיד קטנה  'חזות הקול' - במסגרת אירועי 'קשת אילון' - 

אשה בכחול אשה בצהוב

אִשָּׁה בְּכָחֹל אִשָּׁה בְּצָהֹב

גּוּף אֶל גּוּף פַּעֲמַיִם כִּי טוֹב

שׁוֹתְקוֹת בְּגוּף מְשֻׂרְטָט מְאֻבָּן

אֶת שִׂיחַ עֹמֶק לִבָּן

מְשִׁיחוֹת מִכְחוֹל טוֹבְלוֹת לְבוּשָׁן

בְּצֶבַע עַז שֶׁאֵין בּוֹ צֶנַע

מְסַמֵּן צַלָּקוֹת עוֹרָן הַשָּׂרוּט 

כֶּתֶם קַו בְּרִבּוּעַ מִבְנֶה חָרוּט

אִשָּׁה לְאִשָּׁה אֵינָהּ זְאֵב

אִשָּׁה לָחֲשָׁה לְאִטָּהּ לַכְּאֵב

צֶבַע נִשְׁפַּךְ לְהֵאָחֵז בִּקְרָנוֹת

וּמִזְבֵּחַ נִמְתַּח לְקַבֵּל קָרְבָּנוֹת

אִשָּׁה בְּכָחֹל לְקָרְבַּן תָּמִיד

בִּתְפִלָּה וּבְצוֹם תַּעֲנִית

אִשָּׁה בַּצָּהֹב עוֹלָה לְחַטָּאת

קָרְבַּן תּוֹדָה עוֹלֶה וְיוּרַד

נָשִׁים אַבְנִיּוֹת הֵן רַק בַּצִּיּוּר

נָשִׁים בַּמְּצִיאוּת

הֵן נָשִׁים מֵעַל כָּל שִׁעוּר

 . 

 הציור 'אשה בכחול ואשה בצהוב' (אשר נקרא גם 'הנשים האבניות) - מתוך סדרת 'שפת הגוף'. טכניקה מעורבת - גואש וגירים- שנת 1986

נשים אבניות

הִתְבּוֹנְנָה בְּעַיִן בּוֹחֵנָה וְאָמְרָה   בְּטַעַם בְּרֹב (ת)חִנָּהּ

אַבְנִיּוֹת  הֵן  'הַנָּשִׁים  הָאַבְנִיּוֹת'   בְּשֶׁל  אִלּוּצֵי  זְמַן

וּמָקוֹם   גַּם .    יְדוּעוֹת   הֵן   עוֹד    מִיְּמוֹת    עֲבָרָן,

סְפוּנוֹת  בַּהַרְמוֹנוֹת,   נִבְחָרוֹת    מִבֵּין   הֲמוֹן   עַם,

מוֹלְכוֹת    בְּרֹב   אוֹן    בְּאַרְמוֹן.        מָקוֹם   מְעֻנָּן.

אוֹ      אָז     מִבְנֵה     אֶבֶן       מִגּוּפָן     לֹא     נִרְמַז

רַךְ  הָיָה בְּשָׂרָן  צַח   וַעֲגַלְגַּל, צֶבַע  עוֹרָן  נָגַהּ  כָּאוֹר

לְמַגָּע   עָנֹג   כְּטַל.  יְשׁוּבוֹת  הָיוּ  עַל  גַּב  כַּר  וָכֶסֶת

עוֹטוֹת  קְטִיפוֹת  פּוּךְ  וָמוֹךְ, כַּלּוֹת  כַּנּוֹצָה  עֲנוּדוֹת

בְּנֶזֶם    וְאֶבֶן    נוֹצְצָה.    גְּלִימָתָן     אָרֹךְ    נִשְׂרֶכֶת

בְּאֵין  בָּן     כְּלִמָּתָן   וּבְרֹךְ    נוֹפֶפֶת     נֹפֶךְ   תֻּמָּתָן.

נָשִׁים נוֹשְׂאוֹת עֻלָּן  בַּזְּמַן ,   עוֹמְדוֹת   כָּעֵד   וְסִימָן

עֶרְגָּה  לָאֵם   הַגְּדוֹלָה   שֶׁל  פַּעַם -    אִמָּא  עַתִּיקָה.

אִשָּׁה    שֶׁלִּבָּהּ   לִבָּה   אֶת     אִשָּׁהּ   שֶׁלֹּא    שָׁכְחָה.

נְשׁוֹתַיִךְ  אֵלֶּה,  בְּכָחֹל  וְצָהֹב    אֵינָן   נְשׁוֹת   רְחוֹב.

יוֹשְׁבוֹת   בִּקְרָנוֹת    חַסְרוֹת   זֶהוּת    שֵׁם    וָתֹאַר,

אֲסוּרוֹת  בְּכִתְמֵי   צֶבַע   זְהַב    צֹהַר   וּכְחֹל  מַבָּט

שֶׁאֵין  בּוֹ  חַת   גַּם    לֹא    שִׂמְחַת    זִקְנַת   הַשֵּׁבֶט

הַיּוֹשֶׁבֶת  זוֹ   מוּל  זוֹ  עַל    מַצָּע   קָשֶׁה,  

כְּ אֶ בֶ ן    לֹ א    שׁ וֹ אֶ בֶ ת.

 רישום הכנה לציור 'נשים בכחול נשים בצהוב' - פחם על נייר. מתוך הסדרה 'שפת הגוף' - נורית צדרבוים 1987

המלך לא ערום

חֲרוּזִים אֲרוּזִים בְּצִיּוּר וּבְכֶתֶר מַלְכוּת

עַל פִּסּוֹת בַּד שֶׁיָּדַע לְאַחוֹת חַיִּים וְאוֹרְחוֹת

כַּפְתּוֹר וָפֶרַח עוֹבֵר מָתוּחַ כְּחוּט שָׁנִי

בִּדְמוּת מֶלֶךְ זָחוּחַ וּמְגֻלָּם שֶׁאֵין לוֹ שֵׁנִי

הֲיוֹסֵף בִּכְתֹנֶת פַּסִּים עָלָה מִן הַבּוֹר?

אוֹ שֶׁמָּא הוּא מֶלֶךְ פַּרְסִי יָדוּעַ כְּשִׁכּוֹר?

עֵינֵי חֶסֶד עֲטוּרוֹת חֵן וְזִיק זָהָב זוֹרוֹת מַבָּט

עוֹרֵג וְחַם אָרוּג בְּצֶבַע חַד שׁוֹזְרוֹת אֶחָד לְאֶחָד

קַו דַּק עַל קַו תֶּפֶר בֵּין רְקָמוֹת שֶׁל אוֹר זוֹהֵר

רָאִיתִי מֶלֶךְ וְכֶתֶר מְדֻגָּם בְּעִטּוּר חוֹזֵר

כַּזֵּר בְּשִׁיר מְחֹרָז בִּפְנִינֵי לָשׁוֹן אַחֵר

מְהַלֵּךְ עַל גַּלִּים כַּנָּבִיא הַקָּדוּם

וְיָדַעְתִּי כְּכָל הָאָדָם

כָּאן לֹא יֻכְרַז  הַמֶּלֶךְ עֵרֹם

השיר בהשראת הציור של מלי אלבז אלמנדין

השיר נכתב בהשראת הציור של מלי אלבז אלמנדין

עץ מדעת ושלא

הָעֵץ שֶׁצִּיַּרְתִּי מִדַּעַת וְשֶׁלֹּא -  נוֹפוֹ גּוּפוֹ

עָלָיו שַׁלֶּכֶת, אֲמִירָיו סֻלַּם יַעֲקֹב  

גֶּזַע עָבֹת -  רֹאשׁ צַמַּרְתּוֹ בִּשְׁמֵי מָרוֹם

תַּמְצִית שָׁרָשָׁיו בְּאַדְמַת מָקוֹם אַדְמַת אָבוֹת.

עוֹלִים תְּמוּרוֹת חַיַּי בְּשַׁעֲרֵי הַחֹל כְּמַלְאֲכֵי שָׁרֵת

יוֹרְדִים כְּמַהֲמוֹרוֹת לְלַהֲטֵט בְּשַׁעֲלֵי מָחוֹל

אֵין שָׁם מְשָׁרֵשׁ אֵין בָּם לְקַדֵּשׁ.

גּוּף אִילָן גְּבַהּ אָמִיר מַרְאֶה דְּמוּת תָּמִיר

מַשְׁכִּין שָׁלוֹם בֵּין עֳפָאָיו כְּיוֹעֵץ

מוֹשֵׁךְ שָׁרָשָיו אֶל נוֹפוֹ לְאַמֵּץ

אָדָם כָּעֵץ - גּוּפוֹ נוֹפוֹ.

מַבְכִּיר כַּשְּׁתִיל אֶל שְׁמֵי הַיּוֹם

מַסְתִּיר אֶת צֵל חֶשְׁכַת הַלֵּיל

נֶחְלָץ מִקִּלְלַת אָבוֹת אָכְלוּ בֹּסֶר

מֵנֵץ עָלָיו לְשַׁחֵר בֹּקֶר.

נֶחֱרָץ בִּקְלִפַּת גִּזְעוֹ

נִנְגָּס בְּדַעַת פִּרְיוֹ

נִנְשָׁר מֵעָלָיו שֶׁשָּׁלְכוּ

נִמְלָץ בְּמֶלֶל סִפּוּרֵי בַּדָּיו

הַנָּאִים בְּרוּחַ הַזְּמַן

הָיוּ אוֹ לֹא

אָדָם כָּעֵץ - נוֹפוֹ גּוּפוֹ.

חִפַּשְׂתִּי עָנָף לְהֵאָחֵז שֶׁלֹּא אֶנְפֹּל שֶׁלֹּא יִנְבֹּל

צִיַּרְתִּי בְּיָדִי קַו חַד גָּדוֹל לֹא בְּמִכְחוֹל

שָׁכַחְתִּי לְהַבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל לְהַכְאִיב

וּבִקַּשְׁתִּי מֵהָעֵץ הַנָּדִיב שֶׁיִּזְכֹּר לִמְחֹל.

 הציור 'רואים את היער בעץ אחד' - מתוך התערוכה 'בחפץ עשתה כפיה' - הוצגה בסדנא 24 בשנת 1994

תופרת סוד בתוך סוד

לְהִתְכַּסּוֹת בַּשְּׂמִיכָה שֶׁל עַצְמִי וְלִתְפֹּר סוֹד בְּתוֹךְ סוֹד

לְהִתְעַטֵּף בְּחֻמָּהּ לְלַפֵּף חוּטֵי מַחְשָׁבָה, לְהִתְעַיֵּף.

לִשְׁכַּב כְּצָב, בַּיִת עַל גַּב, לְכַסּוֹת בְּבַד מַשָּׂא נִכְבָּד

לַחֲפֹר שׁוּחָה בְּטוּחָה וְלִמְתֹּחַ הֵד קוֹלִי שֶׁשָּׁקַט

לְלַהֵג בְּשִׂיג וְשִׂיחָה אִלֶּמֶת לַחְרֹץ דִּין וְלָשׁוֹן

בֵּין סִיבֵי בַּד שֶׁמָּתַח עַצְמוֹ לָדַעַת מִבַּעַד חַלּוֹן זִכָּרוֹן

לֶאֱרֹג זֵכֶר חֶמְדַּת רִאשׁוֹן כְּרַשָּׁם בְּיַד אֻמָּן

בְּחוּט הַשְּׁתִי בַּעֲרֹב יְמֵי דְּיוֹקָן רֹאשׁוֹ שָׁמוּט עַל כַּן

לְהִתְכַּסּוֹת בַּשְּׂמִיכָה שֶׁל עַצְמִי וְלִתְפֹּר מַכְפֶּלֶת

בָּהּ חִידָתִי הַמְּקֻפֶּלֶת זוֹכֶרֶת לְהַשְׁכִּיב אוֹתִי לִישֹׁן

 מתוך הסדרה 'ריקמה אנושית' - נורית צדרבוים - 2009- 2014

ואתה תמיד כאן

מוּנָח כְּאִלּוּ סְתָם  כָּךְ עַל מַדָּף

נִרְאֶה כְּאִלּוּ שָׁם לְעוֹלָם נָח

אַתָּה כָּאן - נֶעְדָּר כָּל כָּךְ נוֹכָח.

כְּמוֹ תָּמִיד קְצִין תַּצְפִּית יְפֵה בְּלוֹרִית

צוֹפֶה שָׁנִים מִמַּעֲלֵה הַמַּשְׁקוֹף

מַבָּט כֹּה רַךְ חִיּוּךְ כֹּה טוֹב.

אַתָּה מַשְׁקִיף בָּעֶלְיוֹנִים יוֹשֵׁב בַּמְּרוֹמִים

אֲנַחְנוּ יְשׁוּבִים בַּתַּחְתּוֹנִים עֲזוּבִים

נִשָּׂאִים עַל גַּל זִכָּרוֹן צָף אֶל מַבָּט מְצֹעָף

בְּקֶשֶׁת חִיּוּךְ טְבוּל צְבָעִים. מַבּוּל גַּעְגּוּעִים.

בְּאוֹתוֹ מָקוֹם תָּמִיד, אֵצֶל אִמָּא בַּסָּלוֹן, לְבַד

אַתָּה נִמְתָּח נִמְשָׁח מֵעִיד וְגָח מִתּוֹךְ צִיּוּר

שֶׁנִּמְסָךְ כְּשֶׁמֶן בָּלוּל עַל בַּד בְּמִכְחוֹל רַךְ לָעַד.

בְּחֹמֶר יָדִי הַיּוֹצֵר כְּצֶלֶם צֵל עוֹבֵר

נֶחְתַּם דְּיוֹקַן עֶלֶם לְעוֹלָם

וְאַתָּה. הִנְּךָ. תָּמִיד. כָּאן.

 השיר בהשראת ציור שצוייר לזכרו של בונדי אשר נפל במלחמת יום הכפורים. הציור מונח על המשקוף בביתה של אמו

שכבות של סחבות

שְׁכָבוֹת שֶׁל סְחָבוֹת נוֹשֵׂאת עַל גּוּפָהּ הַכָּבֵד

סִפּוּרֵי בַּדִּים כְּסוּת וְעוֹנָה – שָׁנָה אַחַר שָׁנָה.

מְעֻנָּה בִּמְעוֹנָהּ הַנִּשָּׂא עַל גַּב בְּפַעַם אַט כְּלֶכֶת צָב

שְׁכָבוֹת שֶׁל תִּקְווֹת נִסְחָרוֹת  דִּינָם כְּדִין פְּרוּטָה.

שְׁעוּנָה בְּחֶמְלָה עַל קַב אֶחָד שֶׁרַד לָעוֹלָם -  טִפָּה בְּטִפָּה

כּוֹסָה טֶפַח מְגַלָּה נֶעֱלָם בִּטְפִיחָה עַל שֶׁכֶם לֹא נִכְלָם.

עִקְּבוֹת צֶבַע אֲפֵר עַל פָּנֶיהָ מָרְחָה מַסֵּכָה

הָפְכָה אֹפֶל עֲלָטָה לְעֶדְנַת אוֹרָה - צוּרָה בְּצוּרָה

גָּוֶן מָשַׁח וְנָסַךְ לְעוֹרָהּ שֶׁנִּסְדַּק עַד דַּק

תַּחַת מַסַּע שָׁנִים שֶׁעָתְרוּ לְהַתִּיר קֶשֶׁר קְיָמָא

בְּנִצְרַת שְׁתִיקַת תֶּשֶׁר נָח עַל מַצַּע בְּלִימָה.

 השיר בהשראת הציור 'מעלה חרס' הוצג בתערוכת יחיד באוניברסיטת ת"א - דיוקן או - בייקט' - נורית צדרבוים 2006 - 2013

שדות ראייה הם שדות הצבע

אָמְרוּ שְׂדוֹת רְאִיָּה וְלִרְאָיָה

פָּתְחוּ מֶרְחָב אֶל אֹפֶק  רָחוֹק

אָמְרוּ לִרְאוֹת עָמֹק וְלִרְאָיָה

הֵעִיפוּ לְכָל רוּחַ סוֹד בַּל יִגָּל

מוּנָח בִּיסוֹד מַעְגַּל הַצְּבָעִים.

בָּחַרְתִּי שְׂדוֹת צֶבַע, הָיוּ לִי כְּטֶבַע,

נָתְנוּ לִי גָּוֶן, נֶעֶרְמוּ בַּד עַל בַּד בִּשְׁכָבוֹת

עֵת קָם מִרְקָם גַּס עַל מִרְקָם יָשֵׁן שֶׁתָּסַס.

יָדִי הָאַחַת תָּרָה בְּאֶצְבַּע מוֹרָה לְאַתֵּר  

שְׂדוֹת מִרְעֶה וַאֲפָרִים, קָצְרָה מְחִיקוֹת

בֵּין קַוִּים שְׁחֹרִים וַאֲפֹרִים, שִׁוְּעָה

לְקֶשֶׁת מְקֻמֶּרֶת לִהְיוֹת סַיֶּרֶת

 בִּתְמוּנָה בָּהּ טְמוּנָה אֲנִי הָאַחֶרֶת.

 השיר בדיאלוג עם הציור - דיוקן עצמי - שדות צבע - אקריליק על בד. 2012

האור הגנוז על פני האלוהים

כְּשֶׁעָשׂוּ לֶאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם חֹר                רָאִינוּ לוֹ אֶת הָאוֹר

תָּפַסְנוּ אוֹתוֹ עַל חַמָּה                         בְּמַבָּט שֶׁל כּוֹכָב נוּגֶה

הַכֹּל  הָיָה  מְעֻרְפָּל  כְּאִלּוּ  שָׁלַח  לְטִיּוּל  רְגָעִים שֶׁנָּצַר וְאָהַב

לִצְעֹד             עַל              שְׁבִיל            שֶׁל                  חָלָב  

רַק דֻּבָּה אַחַת גְּדוֹלָה  חִשְּׁבָה לִשְׁאֹל

אֵיזֶה קֹר   וְלָמָּה עָשׂוּ בַּשָּׁמַיִם חֹר?

                                   הַיּוֹשְׁבִים מַטָּה  עַל אַדְמַת בָּשָׂר וָדָם

שָׁלְחוּ מַבָּט חַם     אֶל הָאוֹר הַגָּנוּז בְּעִמְקֵי שִׁבְעַת הָרְקִיעִים

מְצַפִּים לִרְאוֹת אֶת אַחַד הַפָּנִים שֶׁל אָדוֹן אוֹ גְּבֶרֶת אֱלֹהִים.

 השיר בהשראת צילום של אירית סלע - השיר והצילום הופיעו בכתב העת 'בגלל' - בגליון בנושא 'שמים וארץ'

אדום וירוק משלימים 

אָדֹם וְיָרֹק מַשְׁלִימִים -  זֹאת גִּרְסָה אַחֶרֶת

חוֹזֶרֶת אוֹמֶרֶת                             לְצֶבַע עַז

אֵלַי נִתָּז                                    מִשְּׁפוֹפֶרֶת.

חוֹלְקִים                מַצָּע מְשֻׁתָּף

עַל מִשְׁטָח מְפֻלָּשׁ בְּמֶתַח גָּבוֹהַּ

חוֹזֶרֶת אֲנִי  וְאוֹמֶרֶת לְצֶבַע עַז.

                       רַק אֲבַטִּיחַ שָׁם בָּם הִקְשָׁה

                    נֶעֱטַף בִּגְלִימַת אָדֹם וִירֹק עַד

                   עַל מִשְׁמֶרֶת עָמַד לַחֲתֹם  חֹק

וְשָׁר לְבַד                                  עִם הָרוּחַ:

"הָיוּ לְדָבָר אֶחָד                  צֶבַע אֶל צֶבַע

מַשְׁלִימִים זֶה אֶת זֶה בְּפֹעַל              וְכוֹחַ

בְּסִפּוּר מַחֲזֶה שֶׁל                     טֶבַע נוֹכֵחַ"

 הציור 'דיוקן ע. - סיפורי בדים. מתוך סדרה רב שנתית שהחלה בתערוכה קבוצתית 'קן אדום קו ירוק'

אהבה במדבר – אלה ואבנים 

לְכוּ דַּבְּרוּ                           אֶל הָעֵצִים וְהָאֲבָנִים

כָּךְ עָלְבוּ בָּנוּ וְסָנְטוּ         כְּמוֹ אֵין לָנוּ לוֹמַר דָּבָר

גּוֹיִים הָיִינוּ             לְאָזְנַיִם עֲרֵלוֹת יוֹשְׁבוֹת נֵכָר.

בְּחֶדְוַת  טֶבַע   זוֹרַחַת  אוֹר   וּשְׁמָשׁוֹת בְּלֵב צִיָּה

עֵינִי הַמְּזֻיֶּנֶת פָּגְשָׁה          צַמְצָם וְלִשְׁכָּה אֲפֵלָה

חָשְׂפָה אַבְנֵי סְפָר   סְפוּנִים       בְּגֶזַע עֵץ מֻשְׁרָשׁ

אֵלַת מִדְבָּר                      מַלְכַּת עַתִּיקַת  יָמִים     

חִבְּקָה       שָׁרָשֶׁיהָ       בֵּין       שִׁנֵּי        אֲבָנִים

וְהָיוּ זֶה בַּזֶּה נִנְעָצִים       כְּחָזוֹן לְאַחֲרִית הַזְּמַן  

רוֹבְצִים כְּנָמֵר וּגְדִי                    בְּעוֹלָם שֶׁשָּׁלַם.

יָצָאתִי                          לָשׂוּחַ אֶל חוֹלוֹת מִדְבָּר

בְּצֶלֶם עֵץ וָאֶבֶן         רָאִיתִי אוֹתָם כָּלִים לָרוּחַ 

צוּר וָנֵצֶר מְחֹרָצֵי שָׁנִים מְשֹׂרָגִים בְּנוֹחַ

זֶה נֶהֱנֶה                                        זֶה לֹא חָסֵר

וְאָמַרְתִּי  לְכוּ לִרְאוֹת אֵיךְ

                                        עֵץ

                                            לָאֶבֶן

                                                     שָׁח

                                                           וּמְדַבֵּר.

 השיר בהשראת תפעה שראיתי בטבע במדבר פאראן - עץ ואבן חבוקים. את התופעה צילמתי ובעקבות המראה והצילום נכתב השיר.

אהלי במה

 אֵלֶּה בְּנֵי אָהֳלִיבָמָה

לֹא אֹהֶל לָהֶם לֹא בָּמָה

אֵלֶּה כָּרְעוּ בִּרְכַּיִם

עַל אֶבֶן הָרֵחַיִם שֶׁל גַּל הַמְּחָאָה

נֶעֶלְמוּ יָמִים שֶׁל תֹּם כְּעַלְמָה בַּת עָנָה

נֶאֶלְמוּ בְּדֹם וּבְצַעַר מַר כְּלַעֲנָה

הָלְמוּ תֻּפִּים בְּכִכְּרוֹת עִיר תַּחַת כָּל עֵץ נָשִׁיר

בּוֹ עָלֶה הָיָה תָּלוּי עַל חֶבְלֵי הַבְּלִי - מָה

נָשְׁמוּ בַּכְּרִיעָה וּבִקְרִיעַת הַבַּד שֶׁל עַם רַב

מִבַּעַד יְרִיעָה מְתוּחָה כִּירֹקֶת מַדֵּי קְרָב

הָיוּ כְּשֶׂה תָּם מֻקְרָב בְּחַטַּאת עוֹלַת הַמִּנְחָה

כְּמוֹ אֵשׁ תָּמִיד תִּלְהַב עַל קְצֵה קְנֵה הַמְּדוֹכָה

סִפּוּר בַּדִּים עַל אֹהָלִים שֶׁנָּטוּ עַל צִדָּם לִשְׂמֹאל

בִּקְרִיאַת מְחָאָה מִפִּי עוֹלָלִים שֶׁלֹּא יָדְעוּ לִשְׁאֹל

הֲטוֹבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב

נכתב בהשראת המחאה החברתית, ומספר האוהלים הקטן שהוקם כמחווה בככר התותח בקריית מוצקין, הנשקף אלי ממרפסת ביתי 

בין כיכרות – תותח ופסנתר

יוֹשֶׁבֶת עַל מִרְפֶּסֶת בֵּין הַכִּכָּרוֹת

אַחַת תּוֹתָח אַחֶרֶת פְּסַנְתֵּר

רוֹצָה לִמְחוֹת וְשׁוֹאֶלֶת עוֹד

אִמְרוּ דּוֹדַי מִי  יָפָה יוֹתֵר  

זֹאת אוֹ זֹאת?

בַּצַּד בָּדָד בְּצֵל קָנֶה מוּנָח  

תּוֹתָח וְאֹהֶל מָט נָח עַל כַּנּוֹ

וַאֲנִי נִצֶּבֶת בֵּין כִּכָּרוֹת  

מְהַרְהֶרֶת בִּשְׁתִיקָה רוֹעֶמֶת

עַל מוּזוֹת תּוֹתָחִים וֶאֱמֶת

בככר התותח -  קנה ופרחים

בְּטַבּוּרָהּ שֶׁל הֲרוּגַת פְּרָחִים

עַל יַד אַנְדַּרְטָה אוֹ פֶּסֶל צַח

 הַמְּטַלְטֵל לָבְנוֹ בֵּין אוֹר וָצֵל

אַתָּה תּוֹתָח שׁוֹאֶלֶת אֲנִי מִכְּבָר

וְסַבָּה לְהַלֵּךְ בְּאֵין לֶחֶם וְשֵׁם לוֹחֵם בַּכִּכָּר

אִישׁ אִישׁ מַטֶּה אָהֳלוֹ בְּשֵׁם מַטֶּה לַחְמוֹ

צוֹרֵב בְּזִכְרוֹנוֹ שֵׁמוֹת חָלָל חֲרוּטִים בַּסֶּלַע

יָצְאוּ לִמְחֹא כַּף אֶל כַּף בִּזְכוּת

תָּבְעוּ שֶׁלֹּא לִהְיוֹת נָחוּת

אֹהָלִים כּוֹרְעִים בַּנֵּטֶל מָטִים לִנְפֹּל

עַל פְּרָחִים שֶׁנִּזְרוּ בִּשְׂדוֹת הַקֶּטֶל

וְשָׁמְטוּ רֹאשָׁם לִנְבֹּל

כָּךְ יְשׁוּבִים בְּיוֹם אָבִיךְ וָחַם

עַל קְצֵה אַדְמַת דַּעְתָּם

תַּחַת עֵץ רַעֲנָן נְטוּל צֵל וָרוּחַ

רַק פֶּסֶל אֶחָד לָבָן שָׁם עָמַד

מְבַטֵּל בְּאַחַת מַבָּט זָחוּחַ 

מִסְתַּכֵּל וְלֹא צוֹפֶה

כִּי עֵינַיִם לוֹ וְלֹא רוֹאֶה

האיש שבקיר

לְכָל מִלְחָמָה יֵשׁ שֵׁם וְקָרְבָּן

לֹא חַטָּאת לֹא אָשָׁם גַּם לֹא חֲגִיגָה

כָּל מִלְחָמָה מַעֲלָה קְטֹרֶת תּוּגָה וְעָשָׁן

עַל זְמַן שֶׁעָבַר כְּאוֹרֵחַ לָשֵׂאת מַלְקוֹחַ

הוֹתִיר סִימַן זִכָּרוֹן עַל גַּב וְעָלָיו תַּג מְחִיר

חָקוּק עַל לוּחַ לֵב הָאִישׁ שֶׁבַּקִּיר

 נכתב בעקבות התערוכה 'נחש צבע' – שהוצגה שנה לאחר מלחמת המפרץ ב'בלב המפרץ'. השיר הוצג יחד עם היצירה 'שנים אוחזין ועקדה תצחק'

טַלִּית שַׁכּוּלָה   אֵין בָּהּ תְּכֵלֶת

לְאָרְכָּהּ פַּס שָׁחֹר    מִתְאַבֶּלֶת

צִבְעָהּ  עָפָר  יֶזַע וָדָם

טַלִּית שֶׁל חַיָּל שֶׁהָיָה

קָצַר תְּהִלָּה  בִּתְפִלָּה

הֻכְתַּר בִּנְפִילָה וְנוֹתַר    חָלָל

טַלִּית שַׁכּוּלָה  עוֹטֶפֶת  אָדָם

וּבִתְכֵלֶת שָׁמַי   שִׁטָּה בִּי עָנָן

 מתכתב עם הציור 'טלית שכולה' – מתוך תערוכת היחיד 'כן-לא-שחור-לבן – 1990. הוצג בבית האמנים בירושלים.

 תקיעת כף

תְּקִיעַת כַּף

וּשְׁבָרִים בִּתְרוּעָה

קָרְאָה קְרִיעָה

בְּאֵלֶם קוֹל

הוֹמָה שִׁירָתָהּ

מִמְּצוּלוֹת

בְּקוֹלוֹת

מֵי

רִיבוֹת

מְחַלֶּלֶת וּמַכָּה

בְּתֻפָּהּ

עַל חֵטְא

שֶׁהַכֹּל

עֵר

בָּהּ

 שיר זה הוא חלק אינטגלרי מתוך יצירתי שנקראת 'קול באשה ער בה' – אשר הוצגה בתערוכה 'אמנים נגד אלימות', במספר תערוכות ביניהם , בית האמנים ע"ש שאגאל.