[Skip Header and Navigation] [Jump to Main Content]

תפריט ראשי

  • Home page
    • חדשות האתר
  • site map
  • About
    • Curriculum Vitae
  • Exhibitions
    • Sarah's Tent – "Pleasure in the Late" - 2005
    • אוסף עבודות מתוך תערוכות קבוצתיות
    • ''The Valley – Wadi Salib''
    • קו אדום , קו ירוק - 1994
    • Draw to Close - 1994
    • "....וכפיה תמכו פלך...."
    • אבן מה עשו הבונים - 1996
    • אבן על בד - 1998
    • בחפץ עשתה כפיה - 1992
    • כן, לא, שחור, לבן - 1990
    • כתב תפר - רטרוספקטיבה אמצע הדרך - 2017
      • כתב תפר - אירועים בתערוכה
      • כתב תפר - תמונות בתערוכה
    • מיצר - מיצב מצוייר - 1994
    • סביבתי ואני - 1987
    • סביבתי ואני 2011 - פסטיבל מה שלומי על הגבול
    • פסטביל החג של החגים - בוואדי ניסנאס בחיפה
      • הפרש הכחול - 1988
      • כלה (קאלה) מתכלה - 2001
      • לפתוח בית - 1999
      • מלכת הלבבות בבית של עמי ותמי - 2000
      • מראות בוואדי - 1996
      • מראות ומאורות - 1997
      • סוס עץ או שורשי הצורה האמנותית - 1998
    • שאון של חול מתקתק בשקט
    • שפת הגוף - תערוכה במרחב הוירטואלי
    • תוסס בגוון ספרדי - יקב ראשל"צ - 1994
  • אוסף עבודות
    • דיוקן ואגם - ספר אובייקט - 2003 - 2010
    • דמויות - שפת הגוף
    • טבע דומם בסטודיו
    • לבן על לבן
    • פסל וקול תמונה
    • ריקמה אנושית - דיוקן ספר אובייקט - 2010 -2011
    • רישומים - אוסף
    • שורשים
    • תחריט - אוסף
  • גלריית אמנות
    • ".... וכפיה תמכו פלך...." - תצוגה בגלריה
    • "אהל שרה - לעת בלותי הייתה לי עדנה" - 2005
    • דיוקן עצמי - 2004 - 2006
      • ספר אובייקט - משירת האגם הגווע - דיוקן ואגם
    • דמויות - מתוך אוסף עבודות
    • הים מצייר לי - פרוייקט ים בחיפה - חוף דדו 1996
    • השורש - מתוך אוסף עבודות
    • טבע דומם - מתוך אוסף עבודות
    • מיצב - תחילת נעילה
    • ספר אובייקט - תחילת נעילה
    • פסטיבל החג של החגים בוואדי ניס נאס
      • הפרש הכחול
      • כלה(קאלה) מתכלה
      • לפתוח בית
      • מלכת הלבבות בבית של עמי ותמי
      • מראות בוואדי - 1
      • מראות בוואדי - 2
      • מראות ומאורות
      • סוס עץ או שורשי הצורה האמנותית
    • פסל וקול תמונה - מתוך אוסף עבודות
    • ריקמה אנושית - דיוקן ספר אובייקט - 2010
    • תערוכות יחיד
      • אבן מה עשו הבונים - 1996
      • אבן על בד - 1998
      • בחפץ עשתה כפיה - 1992
      • כן,לא, שחור, לבן - 1990
      • מיצר - מיצב מצוייר - 1994
      • סביבתי ואני - 1987
  • גלריית צילום
    • התערוכה 'סביבתי ואני' - המסע והסביבה החדשה
  • גלריית וידאו
    • Draw to Close - 1994
    • אהל שרה - 2006
    • הים מצייר לי - 1995
    • המיצב - תחילת נעילה
    • זיכרונות ילדות - שיר וציור
    • כלה (קאלה) מתכלה
    • מיצר - מיצב מצוייר
    • מראות בוואדי - 1996
    • סדנת ציור דיוקן עצמי
    • סוגרים בית - פותחים חלון
    • פסל וקול תמונע
  • Research and Articles
    • Self - Portait paintings - out of the research
    • ספר אובייקט - אדם ואגם מתוך המחקר
    • ציטוט קטעים מתוך המחקר
    • תקציר תיאורי מקרה ומחקר
    • תקצירי כנסים
  • מאמרים - קישורים וכותרות
  • מאמרים
    • "את לא מעתיקה את הטבע, את יוצרת טבע חדש" - ר' בסדנא לדיוקן עצמי
    • "בחפץ עשתה כפיה" - תערוכה
    • "בציירו את עצמו הוא מעניק לעצמו צורה" - הזעקה למשמעות
    • "הזמן הוא נהר ללא גדות" - על נהר, זמן, שעון ועל טקסטים משוחחים
    • "הייתי רוצה שחיי יהיו יצירת אמנות" - יצירת הדיוקן של ה'עצמי' במחקר פרשני מבוסס אמנות
    • "הים מצייר לי" - אמנים מציירים בים
    • "קיים רק מסע אחד פנימה: אל תוך עצמך"
    • "ראי, ראי, הגד נא לי"
    • "שלהי דקייטא קשיא מקייטא" - סוף הקיץ קשה מן הקיץ
    • "תשלים את דמותך" , תשלים עמה - צייר את דיוקן ה 'עצמי' שלך
    • אם ברצונך לפענח את פני השקטים עליך לחפש....לגלות - על ציורי דיוקן עצמי של אסתר ויתקון
    • דיוקן עצמי: מחקר- עצמי ביצירת טקסט ויזואלי ופיענוחו ב 'שרשרת ההתבוננויות'
    • האשה באמנות בינתחומית - הזמנה והצצה
    • הקנקן ומה שיש בו - תסתכל/ האם צריך לשים גבולות לאמנות
    • מ "כן, לא, שחור, לבן" ועד "תחילת נעילה" - גלגולה של תערוכה
    • מה בין יונה הנביא ובין היונה של נוח - עיונים בסיפור יונה במעי הדג בגישה יונגיאנית
    • מה שעומד בין זמן לדיוקן
    • סדנא לדיוקן עצמי - כיצד? מהו התוצר? איזה הקשרים נוספים? - אתם שואלים אני עונה - חלק III
    • סדנא לדיוקן עצמי - למי? למה? איך? איפה? - אתם שואלים אני עונה - חלק I
    • סדנא לדיוקן עצמי - מדוע ציור? מדוע ציור דיוקן עצמי? איך? - אתם שואלים אני עונה - חלק II
    • צייר למופ"ת - החלל העמוק של טד בר
    • ציירים למופ"ת - סדנת דיוקן עצמי
  • Art and Education
    • "מוזיאונית" - ערכות למידה
    • אמנות וקהילה
    • המרכז הבינתחומי ללימודי אמנות - במכללת גליל מערבי
    • ישיבה תיכונית לאמנויות ומדעים - קריית אתא
    • סדנא בינתחומית - "הכתם הצהוב"
    • תכניות,פרוייקטים, ימי עיון
  • Projects
    • הים מצייר לי - פרוייקט ים בחיפה
    • חיפה - ישן עם חדש - חוצות יוצרים
    • כנס יצחק - מפגש יצירה בינלאומי - שותפות 2000 גליל מערבי
    • ספורט-ארט - פרוייקט מכביה באומהה
    • ציור קיר- היכל התרבות בנהרייה
    • קיר ברק
    • ילדי גן עדן - דייטון אוהיו וגליל מערבי
  • כתבו עליי
    • ספר אורחים
  • סדנא לדיוקן עצמי
    • דיוקן עצמי - רשימת מאמרים
    • תיאורי מקרה
      • הדיוקן של רינה
      • המקרה של נועה
      • המקרה של רותי
      • המקרה של שירה
      • תיאורי מקרה בסדנא קבוצתית 1
    • סרטונים - הסברים והדגמות - אתם שואלים אני עונה
    • סרטונים - הסברים והדגמות חיות.
    • תכנית סדנאות, סמינרים והרצאות
    • תערוכת ציורי דיוקן עצמי - משתתפי הסדנא
  • סטודיו נורית - ארט
    • אירועים
  • שירה
    • ארטפואטיקה - שיח בין שיר וציור
      • שיר וציור מהדהדים זה לזה
    • זמן שירה - קוראת שירה
    • שאון של חול מתקתק בשקט
  • 'בלוגיסטיקה ' - הבלוג שלי
  • צור קשר
  • אוצרת - יוצרת
    • בראשית בר[א]קוד
    • התערוכה: דיוקן - שלי, שלך - והשתקפויות
    • מלון אורחים - פני אדם
    • סלסלה - ותרוממך תכבדך כי תחבקנה - סיגל מאור
    • צפופים לרווחה
  • ארכיון - אלבומים לפי נושאים

בלוגיסטיקה

אנו נדונים להיות חופשיים

קטגוריות בלוג

  • new בחר קטגוריה (0)
  • אמנות (53)
    • מיצב (3)
    • מיצג (15)
    • עבודות סביבתיות (4)
    • שיר וציור (11)
    • שפת הגוף (5)
    • תערוכות (8)
  • כללי (8)
    • אמנות וחינוך (1)
      • ישיבה תיכונית לאמנויות (1)
    • שיר סיפור (1)
    • שירה (5)
    • תכנים אישיים (0)
  • ציור ושיר (5)
  • קול קורא (4)
  • שירה (1)

פרסומים אחרונים בבלוג

  • קיימת או שלא קיימת - שאלתי ואתם עניתם
  • ארבעים שנה אקוט בדור - יומולדת 40 למלחמת יום הכפורים
  • וכפיה תמכו פלך - תערוכה - נורית צדרבוים
  • זה בא וזה הולך - וכלום לא קורא ( או שהכל קורה)
  • לא נגמר לי הסוס - ואיך זה לעזאזל קשור לאמנות ?

לפרסומים קודמים

פרסומים פופולריים

  • "וקראו למקוננות ותבאנה...ואל החכמות" - המסר שנשלח אלי
  • המסע והעמסה - הסיפור האמיתי
  • האש כאדם וכאשה
  • "משהו אישי על הטבע ועל האנושי" - מתכתב עם 'נשות המדבר
  • מראות בוואדי - החג של החגים 1

לפרסומים קודמים

Languages

  • English English
  • עברית עברית
Home » Blogs » nuritart's blog

מראות ומאורות ( החג של החגים 3 - 1997)

Submitted by nuritart on Mon, 23/01/2012 - 10:37
  • אמנות
  • בית הגפן
  • בית ערבי נטוש
  • דו קיום יהודי ערבי
  • החג של החגים 1997
  • ואדי ניסנאס
  • מארות ומאורות
  • נורית ארט
  • נורית צדרבוים
  • עבודות סביבתיות

מומלץ לצפות בסרטון לפני קריאת הרשימה

 

 

 הסרטון - מראות ומאורות (ומאורעות) - צילום ועריכה - נורית צדרבוים

 

השנה היא 1997- ובעוד עונת החגים ,הידועה בכינוייה 'חגי תשרי' כבר על סיפו של הזמן, אצלי דווקא מתחילה להדהד עונת חגים אחרת שמסעירה אותי יותר.


חלפה לה שנה ואני מוזמנת, לחזור לוואדי ולהציע פרויקט חדש להצבה לקראת אירועי ה 'חג של החגים' שעומדים לבוא עלינו לטובה. כפי שכבר סיפרתי, פרויקט זה מתחיל לחקוק את עצמו בזיכרון הקולקטיבי וממשיך גם לקבע  עצמו כמסורת. כל זאת כאירוע חשוב בתרבות העיר חיפה, וכחלק מאחד הסממנים שהעיר חרטה על דגלה – איחוד, דו קיום, רב תרבויות – שלושת הדתות יחד.


הבית הערבי הנטוש שחלונותיו אטומים, כבר הפך להיות 'המקום שלי'. לאט לאט פלשתי לעוד מקום בעל פתחים מקומרים אטומים לאורכו של קיר. ובין בתי האבן הישנים, אני ממשיכה ורוקמת את הסיפור שלי עם הוואדי. המראות עוד קיימים בי ומהדהדים אלי, ואני מושכת שובל ארוך מהפרויקט של שנה שעברה 'מראות בוואדי' אל הפרויקט החדש.


צריך לציין שבשנים הראשונות כאשר פרויקט זה רק החל לייסד את עצמו, עדיין לא היה אוצר שקבע שם או נושא מרכז. כל אמן יכול היה לבחור לעצמו את הנושא האישי שלו. רעיון העל היה וכלל בתוכו מספר מרכיבים;  שילוב ואיחוד בין החגים של הדתות השונות, עבודה בתוך מקום חי ותוסס, המסר הכללי הוא של דו קיום ושבת אחים ובני דודים גם יחד, והשכונה הערבית בלבה של עיר שמסמנת ומסמלת את המפגש. בלב הרעיון עמדה המחשבה שהאמנות יכולה לסייע לפיוס ולהדברות.


זה מה שלווה וטען אותי כאשר תכננתי את יצירתי.  תחילה, כזכור (בשלב הראשון בשנה הקודמת), קלטתי את המראות, שיקפתי אותם, חיברתי אותם אחרת ומחדש, העצמתי אותם, הכלתי אותם אלי וביקשתי להעבירם גם לאחרים. והם שם. המראות הנראים, המראות המתגלים, המראות הפיזיות ששתלתי בוואדי, המראות שהתחלפו – חווית המראות שהציבו אותי כמו אותה עליסה בארץ המראות. ואני בוואדי.

 

בשנה זו ביקשתי להתמקד בנושא 'האור'. חשבתי על כד השמן שמסמל את חג החנוכה, חשבתי על עץ הזית שמצד אחד הוא זה שמספק את השמן , ומצד שני מסמל את הכפר הערבי ואת מסיק הזיתים, ומשחשבתי על עץ (הזית) המשכתי משם לחשוב על עץ האשוח המואר של חג המולד – שהרי בחג של החגים עסקינן והחגים הם חנוכה, חג הקרבן וחג המולד.


זה הקשר ששרטטתי לי בעיני רוחי, ומכאן יצאתי לעבודה. השתמשתי באותם "חלונות" צבועים בכחול שאתם עבדתי בשנה הקודמת. כלומר מבנים מדיקט דמוי חלון מקושת ועליהם מקובעות מראות שמעוותות מעט את מה שנשקף בהם ומהם. בחרתי אובייקט שמסמל את כד השמן ואת הכפר הערבי – כדי חרס קטנטנים.


מתוך מראות ומאורות - בתערוכת החג של החגים 1997 בוואדי ניסנאס

מראות ומאורות - נורית צדרבוים 1997 - החג של החגים בוואדי ניסנאס



את הכדים חיברתי לחלונות ברצף ובצורה שיצרה מעין אורנמנט קישוטי. כך קיבלתי אוסף של כדים ערוכים בסדר מופתי על חלונות הראי. הכדים השתקפו במראות ובכך הכפילו את עצמם. ובעוד הכדים מביאים מראה חדש לוואדי, ומשתקפים לעצמם במראה שעליה הם שעונים, הם יוצרים מתווה על מראות הנוף שנקלטו במראה והתעוותו.



מתוך מראות ומאורות - בתערוכת החג של החגים 1997 בוואדי ניסנאס

מראות ומאורות - נורית צדרבוים 1997 - החג של החגים

 

 

מוטיב הכד מחבר , הוא מהדהד גם לכד השמן הידוע של חג החנוכה, גם לעבודת החרסים שנעשית בכפרים הערביים. באופן עריכת הכדים מאזכר בו זמנית גם את הקישוטיות של העץ של חג המולד וגם את צורת הקישוט שמאפיינת את עמי המזרח, 'הדגם שחוזר על עצמו' סוג של קישוטיות אורנמנטלית. כך ביקשתי בדרכי שלי לאחד בצורה ויזואלית את השילוב והאיחוד בין הדתות – בחג שאמור להיות אבי החגים.


באותו זמן גם חשבתי על מאמרם החשוב של חז"ל "המדליק נר מנר זה דולק וזה אינו חסר". לפיכך קראתי לעבודה זו מראות ומאורות. המראות הם הירושה שהבאתי אתי מהשנה שבה קבעתי את מקומי בפעילות בוואדי, ואליהם הצטרפו המאורות – כלומר האלמנטים והסמלים שאמורים לציין באורח כלשהו את אווירת האור של החג, כמו גם אור במובן של טוב ושלום ודו קיום – שכן זו תהיה באמת היציאה מחושך לאור.

 

היו גם כאלה שלחשו על אזני שבאופן חתרני אני רוצה להביא כאן בשורה שהיא בבחינת 'אור לגויים', שיהיה אמרתי, שהרי אינני אחראית לפרשנויות השונות שהטקסט שלי עשוי לקבל, ולהיפך כל פרשנות מבחינתי מרחיבה את הטקסט ( ואני מתייחסת גם ליצירות אמנות כאל טקסט, וגם לתופעות).

 

באותה שנה התאפשר לי להציג בו בזמנית גם במרחב החיצוני, כלומר בשכונה, וגם בגלריה שנמצאת בבית הגפן. שם הצגתי עבודה שמורכבת משקפים שעליהם הדפסתי דימוי של עץ. ושוב ברצף, כמו 'דגם שחוזר על עצמו' הצבתי שקף ליד שקף כאשר הדגם (עץ) הוא אותו דגם. גם כאן העץ מהדהד לעץ הזית הערבי ישראלי, לשמן של חג החנוכה, ולעץ של חג המולד. את השקפים חיברתי מעשה שטיח באמצעות חוט אדום, יהיה זה חוט השני שמקשר בין החלקים השונים, בדיוק באותו אופן שבו אנו מבקשים לקשור בין עמים, דתות, אנשים ולבבות.




מתוך מראות ומאורות - בתערוכת החג של החגים 1997 בוואדי ניסנאס

"ותאשור יחדיו' - בחג של החגים 1997 - בפרוייקט 'מראות ומאורות' - נורית צדרבוים




חשוב לציין שעבודה זו כבר הוצגה קודם לכן בתערוכה קבוצתית (חתרנית משהו) שנקראה 'קו אדום קו ירוק' - לכאורה אלה הם מושגים משפת הציור קו וצבע, אך בו בזמן הם מהדהדים לגישות ומחשבות פוליטיות 'הקו הירוק, האם הוא קו אדום? בחרתי להציגה כאן, בגלריה, בחג של החגים כעוד אמירה שמתייחסת לעניין הדו קיום.

 

 

 

מתוך מראות ומאורות - בתערוכת החג של החגים 1997 בוואדי ניסנאס

 

 

 

 

העבודות שאנחנו (האמנים) יוצרים בוואדי, אמורים להישאר שם במשך כל השנה, עד האירוע של השנה החדשה. הם הופכים להיות חלק מהחיים בוואדי, חלק מפניו של הוואדי. הם לא מוצגים שם בבחינת אורח מזדמן שמקשט סביבה ונעלם לאחר פרק זמן. הם שם ובכך הם מעמיקים ומחזקים את האמירה של אירועי החג של החגים. הם מהווים מעין סמל, ונוכחות לתפיסה, לחלום, ליעד ולעשייה.

 

והנה מסתבר לי, ביום מן הימים, שהיצירות שלי ממשיכות לעבוד, לחיות (או למות) וזאת גם כשידיי כבר לא עסוקות בהן. אמרו שיש ליצירה חיים משלה, והנה התגלה איך ובאיזה אופן התנהלו חייה של יצירתי זו.

 

יום אחד הוזעקתי, בטלפון, להגיע לוואדי. הייתה שריפה (ריב שכנים כל שהוא. ריב שלא שייך לדו קיום היהודי ערבי, ריב ששייך לאי קיום בין ערבי לערבי). עבודותיי (החלונות הכחולים המקושתים והמקושטים – עלה כדים שבהם ועל שאר קישוטיהם) עלו באש.

 

התגרה הביאה עמה הצתה, וההצתה פשטה הישר אל העבודות שלי שהיו מקובעות בקשתות שהיו לאורכו של קיר חומה. כשהגעתי פגשתי אודים מוצלים מאש. המראות אוכלו ונעלמו, הכדים התפוצצו, לוחות הדיקט נסדקו ופיח שחור כיסה את העבודות.




מתוך מראות ומאורעות - בפרוייקט החג של החגים 1997 - חלקים שנשרפו

מראות ומאורעות ( פרט) - מתוך החג של החגים 1997 - נורית צדרבוים

 

 

 

עמדתי נדהמת מול המראות החדשים. לפתע הסתבר לי שהשם 'מאורות' שנתתי לעבודה קיבל תפנית חדשה ומימדים חדשים. לפתע הוברר לי שגם האש שפשטה בעבודות אלה ונגסה במראות, סוג של אור, אור שפשה מן האש, אור שיצר מראות אחרים. אור שלימד אותי בפעם האלף שלמטבע באמת יש שני צדדים.

 

צילמתי את המראה החדש שהתקבל, והשארתי את החלקים השרופים למשך שנה שלמה באותו מקום עד לשנה שאחריה, שבה יהיה עלי להכין עבודה חדשה.





מתוך מראות ומאורעות בוואדי - החג של החגים 1997

אוד מוצל - מתוך 'מראות ומאורעות' - בחג של החגים 1997 - נורית צדרבוים



©כל הזכויות שמורות לנורית צדרבוים


שירי שמתכתב עם העבודה 'אוד מוצל' התפרסם כאן

  • nuritart's blog
  • Share

Post new comment

The content of this field is kept private and will not be shown publicly.
  • Web page addresses and e-mail addresses turn into links automatically.
  • Allowed HTML tags: <a> <em> <strong> <cite> <code> <ul> <ol> <li> <dl> <dt> <dd>
  • Lines and paragraphs break automatically.

More information about formatting options

Image CAPTCHA
Enter the characters shown in the image.

האתר נבנה על ידי שיווק יצירתי - ניהול ושיווק אתרי אינטרנט
כל הזכויות שמורות  © 2010

[Jump to Top] [Jump to Main Content]