כשחגגנו 60 לעצמאות ישראל הוזמנו בני המשק בני השישים לקיבוץ בארות יצחק לשבת מפגש. הוזמנתי גם אני כנציגתו של בן הקיבוץ צבי (בונדי) יעקבס ז"ל הי"ד, שהיה בעלי ואשר נפל במלחמת יום הכפורים. כל אחד מבני המשק נתבקש לכתוב משהו על עצמו. כנציגתו של בונדי ,שנמצא תמיד בחיינו על תקן של הנעדר הנוכח , כתבתי דברים בשמו. אֶת הדברים האלה הקראתי, שוב שנה לאחר מכן, בעצרת זכרון שנערכה לכבודו בבית הספר התיכון בקיבוץ יבנה בשנה שעברה.
מילות השיר בהמשך מתחת לתמונה.

צבי יעקבס (בונדי) ז"ל
ואלה הם הדברים בשירי : 'עזבתי' – ואני מדברת בשמך
'עזבתי' - הנעדר הנוכח / נורית צדרבוים
עָזַבְתִּי קִבּוּץ אֲדָמָה עוֹלָם.
הָלַכְתִּי לִשְׁכַּב עִם אֲבוֹתֵינוּ מַבִּיט בָּכֶם מִשָּׁם.
הָיוּ יָמִים שֶׁל דִּין מָצוֹק וְחֶשְׁכַת מִלְחָמָה,
אֵימָה וְאַחֲרֶיהָ דִּמְמַת עוֹלָם.
יָצָאתִי לקְּרָב נָצוּר דָּרוּךְ כְּצוּר לַהֲגַנָּה.
שִׁלַּמְתִּי בְּדָּם בְּלֵב שֶׁנָּדַם.
שָׁמַרְתִּי בְּרֹאשׁ מוּרָם, הֱיִיתֶם לִי עַם.
מֵעַז אֲנִי נִצַּב עַל מִשְׁמֶרֶת עַד
מֵאָז כְּאָב בֵּין עָב עַל מִנְעָד הָרוּחַ
מְרַחֶפֶת נִשְׁמָתִי עַל פְּנֵי כָּל הַיָּמִים
לֹא תָּנוּחַ.
נִשְׁקֶפֶת בְּתוֹהוּ מַבִּיטָה בְּלֹא הֵלִיט פָּנִים
לִרְאוֹת קוֹלוֹת עֵדִים וְהֵדִים,
יֶלֶד נּוֹלַד, מוֹלִיד מֵקִים בֵּיִת אָב,
מִשְׁפָּחָה בְּעִתּוֹת שִׂמְחָה,
וְדָמַע חֲרִישִׁי שֶׁנִּמְחָה.
נִשְמָתִי אִלְּמָת מֶרְחָף
כְּרוּחַ וּכְעָלֶה שֶׁלֹּא נִדָּף
שֻׁתָּף הִיא לָכֶם וְעֵד נִצַּב
נֶצַח אוֹחֶזֶת יָד בְּיַעַד נְשִׁימָה וּמְשִׂימָה
כְּעָנָן עָשָׁן וַאֵשׁ שֶׁל מִגְנָנָה.
כָּאן, מֵעֶמְדַּת תָּצְפִּיתִּי בְּמָּקוֹם שֶׁבּוֹ זְמַן אֵינוֹ זְמַן,
אוֹמֵר לָכֶם - אִם אַחִים גיסים יְלָדִים וּנְכָדִים - כֻּלָּם
חֲבֵרַי וּמוֹקִירֵי זִכְרוֹנִי הַמֻּקְדָּם
אֵינֶנִּי בֵּן שִׁשִּׁים וְגַם לֹא בַטֵּל בָּם
סַב צָעִיר אֲנִי , כְּעֶלֶם לְעוֹלָם
אַגִּיל כְּבֵן עֶשְׂרִים וְשֶׁבַע אֲבִיבִים
גם כְּשֶׁנְּכָדַי יִהְיוּ סָבִים
כָּךְ כֹחִי יַעֲמֹד לַנֵּצַח
לִהְיוֹת לָכֶם הַנֶּעְדָּר – הַנּוֹכֵח.
© כל הזכויות שמורות לנורית צדרבוים
Post new comment