'תחילת נעילה' - בזמן של 'מחאה'

בימים אלה מתקיימת תערוכת בנושא 'מחאה' ומוצגת ב 'גלריה המרכזית בתל-אביב'. המחאה בתערוכה מבטאת לא רק את המחאה החברתית, אלא מחאה מכל סוג. כל אמן מציג בתערוכה זו סוג של מחאה מנקודת ראות אישית שלו. ימים נוראים, זמן למחות. זמן לחשבון נפש.

עבודותיי, מיצב ששמו 'תחילת נעילה'  והוא מוצג בתערוכה יחד עם עבודה נוספת שנקראת 'כל שנותר. 'תחילת נעילה' של שנת 2011 – היא תוצר של תהליך ארוך שהחל בשנת 1990 שאותו אני מתארת ברשימתי 'כן, לא, שחור, לבן' – זה לא רק משחק'.

מיצב: 'תחילת נעילה' - 2011. מוצג בתערוכת 'מחאה' בגלריה המרכזית בתל-אביב. נורית צדרבוים

המיצב מכיל סדרה של בקבוקי פלסטיק שקופים ואלה מכילים תוכן של ציורים גרוסים. אלה הם אותם ציורים שכיכבו בתערוכה 'כן, לא, שחור, לבן', הוצגו בכמה תערוכות יחיד טובות, ולאחר כמה שנים החלטתי לגרוס אותם. תהליך הגריסה היה טקסי וכל שלב בו תועד בצילומי סטילס ובווידאו.

המיצב הוצג לראשונה בתערוכה קבוצתית של חברי 'סדנא '24, במסגרת אירועי ארט פוקוס בשנת 1994. התערוכה נקראה 'עמדה בעימות'. המיצב כפי שהוצג אז, כבר ביטא סוג של מחאה, כאשר העיסוק באמנות באמצעות אמנות היה מטאפורה למחאה.

מיצב זה נוגע בשאלות של מותר ואסור, חילול הקודש וקידוש המחולל, אי הסגידה לחפץ, שאלות שעוסקות בתהליכי יצירה, שאלות שנוגעות לאמונה אם ואמנות , סדר וכאוס, הרס ובנייה, ועוד.

בעיצובו ומיצובו מחדש של המיצב, עיבדתי יחד עם אמן הווידאו ארט גלעד ממן סרטון שמתאר את תהליך הגריסה ומציג  את התמונות שנגרסו. במיצב הנוכחי של שנת 2011 הוספתי ספר אלמנטים. הסרטון, ציור דיוקן עצמי בשחור לבן, וספר-אובייקט שאותו יצרתי במהלך הגריסה.

סרטון שמציג את תהליכי הגריסה ואת התמונות שנגרסו. נוצר בשיתוף בין נורית צדרבוים וגלעד ממן

כך הפך תהליך ההתכלות גם לתהליך של התגלות – וכפי שמסתבר 'כן, לא, שחור, לבן' – לא מת, לא נעלם מן העולם. הוא חוזר צף ועולה משנה פניו ואומר את דברו.

©כל הזכויות שמורות לנורית צדרבוים