[Skip Header and Navigation] [Jump to Main Content]

תפריט ראשי

  • דף הבית
    • חדשות האתר
  • מפת האתר
  • אודות
    • ביוגרפיה - במילים ותמונות
  • תערוכות
    • אהל שרה - לעת בלותי הייתה לי עדנה/ 2006
    • אוסף עבודות מתוך תערוכות קבוצתיות
    • הוואדי - וואדי סאליב
    • קו אדום , קו ירוק - 1994
    • תחילת נעילה - 1994, 2011
    • "....וכפיה תמכו פלך...."
    • אבן מה עשו הבונים - 1996
    • אבן על בד - 1998
    • בחפץ עשתה כפיה - 1992
    • כן, לא, שחור, לבן - 1990
    • כתב תפר - רטרוספקטיבה אמצע הדרך - 2017
      • כתב תפר - אירועים בתערוכה
      • כתב תפר - תמונות בתערוכה
    • מיצר - מיצב מצוייר - 1994
    • סביבתי ואני - 1987
    • סביבתי ואני 2011 - פסטיבל מה שלומי על הגבול
    • פסטביל החג של החגים - בוואדי ניסנאס בחיפה
      • הפרש הכחול - 1988
      • כלה (קאלה) מתכלה - 2001
      • לפתוח בית - 1999
      • מלכת הלבבות בבית של עמי ותמי - 2000
      • מראות בוואדי - 1996
      • מראות ומאורות - 1997
      • סוס עץ או שורשי הצורה האמנותית - 1998
    • שאון של חול מתקתק בשקט
    • שפת הגוף - תערוכה במרחב הוירטואלי
    • תוסס בגוון ספרדי - יקב ראשל"צ - 1994
  • אוסף עבודות
    • דיוקן ואגם - ספר אובייקט - 2003 - 2010
    • דמויות - שפת הגוף
    • טבע דומם בסטודיו
    • לבן על לבן
    • פסל וקול תמונה
    • ריקמה אנושית - דיוקן ספר אובייקט - 2010 -2011
    • רישומים - אוסף
    • שורשים
    • תחריט - אוסף
  • גלריית אמנות
    • ".... וכפיה תמכו פלך...." - תצוגה בגלריה
    • "אהל שרה - לעת בלותי הייתה לי עדנה" - 2005
    • דיוקן עצמי - 2004 - 2006
      • ספר אובייקט - משירת האגם הגווע - דיוקן ואגם
    • דמויות - מתוך אוסף עבודות
    • הים מצייר לי - פרוייקט ים בחיפה - חוף דדו 1996
    • השורש - מתוך אוסף עבודות
    • טבע דומם - מתוך אוסף עבודות
    • מיצב - תחילת נעילה
    • ספר אובייקט - תחילת נעילה
    • פסטיבל החג של החגים בוואדי ניס נאס
      • הפרש הכחול
      • כלה(קאלה) מתכלה
      • לפתוח בית
      • מלכת הלבבות בבית של עמי ותמי
      • מראות בוואדי - 1
      • מראות בוואדי - 2
      • מראות ומאורות
      • סוס עץ או שורשי הצורה האמנותית
    • פסל וקול תמונה - מתוך אוסף עבודות
    • ריקמה אנושית - דיוקן ספר אובייקט - 2010
    • תערוכות יחיד
      • אבן מה עשו הבונים - 1996
      • אבן על בד - 1998
      • בחפץ עשתה כפיה - 1992
      • כן,לא, שחור, לבן - 1990
      • מיצר - מיצב מצוייר - 1994
      • סביבתי ואני - 1987
  • גלריית צילום
    • התערוכה 'סביבתי ואני' - המסע והסביבה החדשה
  • גלריית וידאו
    • אהל שרה - 2006
    • הים מצייר לי - 1995
    • המיצב - תחילת נעילה
    • זיכרונות ילדות - שיר וציור
    • כלה (קאלה) מתכלה
    • מיצר - מיצב מצוייר
    • מראות בוואדי - 1996
    • סדנת ציור דיוקן עצמי
    • סוגרים בית - פותחים חלון
    • פסל וקול תמונע
    • תחילת נעילה - 1994
  • מחקר
    • The Book Object - Out of the Research
    • ציורי דיוקן עצמי - מתוך המחקר
    • ציטוט קטעים מתוך המחקר
    • תקציר תיאורי מקרה ומחקר
    • תקצירי כנסים
  • מאמרים - קישורים וכותרות
  • מאמרים
    • "את לא מעתיקה את הטבע, את יוצרת טבע חדש" - ר' בסדנא לדיוקן עצמי
    • "בחפץ עשתה כפיה" - תערוכה
    • "בציירו את עצמו הוא מעניק לעצמו צורה" - הזעקה למשמעות
    • "הזמן הוא נהר ללא גדות" - על נהר, זמן, שעון ועל טקסטים משוחחים
    • "הייתי רוצה שחיי יהיו יצירת אמנות" - יצירת הדיוקן של ה'עצמי' במחקר פרשני מבוסס אמנות
    • "הים מצייר לי" - אמנים מציירים בים
    • "קיים רק מסע אחד פנימה: אל תוך עצמך"
    • "ראי, ראי, הגד נא לי"
    • "שלהי דקייטא קשיא מקייטא" - סוף הקיץ קשה מן הקיץ
    • "תשלים את דמותך" , תשלים עמה - צייר את דיוקן ה 'עצמי' שלך
    • אם ברצונך לפענח את פני השקטים עליך לחפש....לגלות - על ציורי דיוקן עצמי של אסתר ויתקון
    • דיוקן עצמי: מחקר- עצמי ביצירת טקסט ויזואלי ופיענוחו ב 'שרשרת ההתבוננויות'
    • האשה באמנות בינתחומית - הזמנה והצצה
    • הקנקן ומה שיש בו - תסתכל/ האם צריך לשים גבולות לאמנות
    • מ "כן, לא, שחור, לבן" ועד "תחילת נעילה" - גלגולה של תערוכה
    • מה בין יונה הנביא ובין היונה של נוח - עיונים בסיפור יונה במעי הדג בגישה יונגיאנית
    • מה שעומד בין זמן לדיוקן
    • סדנא לדיוקן עצמי - כיצד? מהו התוצר? איזה הקשרים נוספים? - אתם שואלים אני עונה - חלק III
    • סדנא לדיוקן עצמי - למי? למה? איך? איפה? - אתם שואלים אני עונה - חלק I
    • סדנא לדיוקן עצמי - מדוע ציור? מדוע ציור דיוקן עצמי? איך? - אתם שואלים אני עונה - חלק II
    • צייר למופ"ת - החלל העמוק של טד בר
    • ציירים למופ"ת - סדנת דיוקן עצמי
  • אומנות בחינוך
    • "מוזיאונית" - ערכות למידה
    • אמנות וקהילה
    • המרכז הבינתחומי ללימודי אמנות - במכללת גליל מערבי
    • ישיבה תיכונית לאמנויות ומדעים - קריית אתא
    • סדנא בינתחומית - "הכתם הצהוב"
    • תכניות,פרוייקטים, ימי עיון
  • מיזמים
    • הים מצייר לי - פרוייקט ים בחיפה
    • חיפה - ישן עם חדש - חוצות יוצרים
    • כנס יצחק - מפגש יצירה בינלאומי - שותפות 2000 גליל מערבי
    • ספורט-ארט - פרוייקט מכביה באומהה
    • ציור קיר- היכל התרבות בנהרייה
    • קיר ברק
    • ילדי גן עדן - דייטון אוהיו וגליל מערבי
  • כתבו עליי
    • ספר אורחים
  • סדנא לדיוקן עצמי
    • דיוקן עצמי - רשימת מאמרים
    • תיאורי מקרה
      • הדיוקן של רינה
      • המקרה של נועה
      • המקרה של רותי
      • המקרה של שירה
      • תיאורי מקרה בסדנא קבוצתית 1
    • סרטונים - הסברים והדגמות - אתם שואלים אני עונה
    • סרטונים - הסברים והדגמות חיות.
    • תכנית סדנאות, סמינרים והרצאות
    • תערוכת ציורי דיוקן עצמי - משתתפי הסדנא
  • סטודיו נורית - ארט
    • אירועים
  • שירה
    • ארטפואטיקה - שיח בין שיר וציור
      • שיר וציור מהדהדים זה לזה
    • זמן שירה - קוראת שירה
    • שאון של חול מתקתק בשקט
  • 'בלוגיסטיקה ' - הבלוג שלי
  • צור קשר
  • אוצרת - יוצרת
    • בראשית בר[א]קוד
    • התערוכה: דיוקן - שלי, שלך - והשתקפויות
    • מלון אורחים - פני אדם
    • סלסלה - ותרוממך תכבדך כי תחבקנה - סיגל מאור
    • צפופים לרווחה
  • ארכיון - אלבומים לפי נושאים

בלוגיסטיקה

אנו נדונים להיות חופשיים

קטגוריות בלוג

  • new בחר קטגוריה (0)
  • אמנות (53)
    • מיצב (3)
    • מיצג (15)
    • עבודות סביבתיות (4)
    • שיר וציור (11)
    • שפת הגוף (5)
    • תערוכות (8)
  • כללי (8)
    • אמנות וחינוך (1)
      • ישיבה תיכונית לאמנויות (1)
    • שיר סיפור (1)
    • שירה (5)
    • תכנים אישיים (0)
  • ציור ושיר (5)
  • קול קורא (4)
  • שירה (1)

פרסומים אחרונים בבלוג

  • קיימת או שלא קיימת - שאלתי ואתם עניתם
  • ארבעים שנה אקוט בדור - יומולדת 40 למלחמת יום הכפורים
  • וכפיה תמכו פלך - תערוכה - נורית צדרבוים
  • זה בא וזה הולך - וכלום לא קורא ( או שהכל קורה)
  • לא נגמר לי הסוס - ואיך זה לעזאזל קשור לאמנות ?

לפרסומים קודמים

פרסומים פופולריים

  • 'נשות המדבר' שלי הודחו - ואיך זה התקשר לי לסזאן כנחמה פורתא
  • "איזו אישה אש אלגנטית" - האש כאדם
  • אדם קם ועם / נורית צדרבוים
  • השחור והלבן הם הסוף של הקו
  • האש כאדם וכאשה

לפרסומים קודמים

שפות

  • English English
  • עברית עברית
דף הבית » בלוגים » הבלוג של nuritart

איך הפכו 'הפסלים של תרח והפסלים שלי ל 'כל שנותר'

נשלח על ידי nuritart ב-ב', 26/09/2011 - 13:41
  • אמנות
  • גלריה מרכזית
  • גריסת ציורים
  • הסעודה האחרונה
  • הפסלים של תרח,
  • התרפים של רחל
  • כל שנותר,
  • כן לא שחור לבן
  • נורית צדרבוים
  • נוריתארט
  • תחילת נעילה
  • תערוכות
  • תערוכת מחאה

הציור שאותו ציירתי בשנת 1990 שנקרא 'הפסלים של תרח והפסלים שלי ב'סעודה האחרונה' – היה אחד מסדרת הציורים שהוצגו בתערוכתי 'כן, לא, שחור, לבן'.


בתערוכה זו עסקתי במישרין ובעקיפין בנושאים שקשורים לחיי כאשה יוצרת, ואלה היו מעין מטאפורה לשאלות גדולות בכלל שנוגעות באמנות – אמונה- אמהות, נראה היה שנגעתי בקשר שמתקיים ביניהם מחד ובדיאלקטיקה מאידך.


האיזכורים לציור ופיסול- אמנות ואמונה עולים בכמה מן הציורים בתערוכה זו. למשל:


'התרפים של רחל'



'הפסלים של תרח, הפסלים שלי והתרפים של רחל'


'טוטם, אשה, כד ,


הפסלים של תרח והפסלים שלי ב'סעודה האחרונה'.

 


בשנת 1994 החלטתי לערוך טקס גריסה, ולגרוס את  כל העבודות מתערוכה זו. על  חלק מהמניעים לכך ועל ההתפתחות של התהליך ניתן לקרוא ברשימתי 'כן, לא, שחור, לבן – זה לא רק משחק'. וב - 'תחילת נעילה'.


הסרטון הנ"ל מציג את תהליך הגריסה.


בזמן הגריסה כל תמונה נתלתה על הקיר, חתכתי אותה לרצועות, לרגעים הצלתי חלקים קטנים, שמרתי אותם וציירתי עליהם שוב, לרגעים בניתי מתוך הרצועות מחברים שונים, את מרבית הרצועות גרסתי וחלק מהרצועות שמרתי.


כאשר הגיע רגע  הגריסה של העבודה "הפסלים של תרח והפסלים שלי ב'סעודה האחרונה' – עמדתי מולה, התבוננתי בה ארוכות ולבסוף רשמתי עליה בגיר בכתב יד שהחלטתי לא לגרוס אותה (כפי שניתן לראות בסרטון). הורדתי מהקיר, גלגלתי אותה והשארתי אותה בצד, לא שותפה לטקס הגריסה. אינני יודעת מדוע, או שאולי יודעת אני. אך במסגרת הפעילות שעשתי שם הייתי בכל רגע נתון עם אצבע על הדופק, ברגעים אלה נראה היה שהדופק הפרטי שלי הורה לי לגנוז.


מי זו העבודה הזאת ומה הסיפור שלה?


אנסה לתאר זאת בקצרה וברמזים וכל השאר פתוח בפני כל פרשנות שהיא.


כציירת עסקתי בציורי בפיסול ואף הצגתי תערוכה שנקראה 'פסל וקול תמונה'. פיסלתי וציירתי את פסליי, או שציירתי את פסליי שעדיין לא פוסלו. לימים התברר לי שעיסוק זה היה מעין מטאפורה לשאלות גדולות יותר שנעות על ציר אמנות – אמונה – אם.


ישנו מדרש אגדה שמתאר את הפצעת המונותאיזם. וכך מסופר שם. תרח אביו של אברהם היה בעל בית ממכר לפסלים - אלילים. בוקר אחד קרא אליו את אברהם בנו, הסביר לו שעליו לצאת מבית הממכר לסידורים כל שהם, וביקש ממנו לשמור על האלילים ואף להאכיל אותם כראוי בשעת הצהריים, זמן ארוחתם. והלך. כאשר נשאר אברהם לבדו עם הפסלים הוא החל לנתץ אותם בזה אחר זה וחיכה לשובו של אביו. כאשר אביו חזר, נחרד למראה השבר ושאל אותו בכעס רב מדוע שבר את הפסלים. אברהם ענה, שלא הוא שבר אותם. "הגשתי להם את הארוחה והפסל הגדול ביותר התנפל על האוכל. הם החלו לריב זה עם זה, הכו אחד את השני וכך הם נשברו" אמר אברהם. "כיצד פסלים יכולים לריב זה עם זה?". החזיר לו תרח בשאלה. "וכיצד הם יכולים לאכול"? החזיר לו אברהם בשאלה, שהתשובה עליה כמובן ברורה.


כך צירפתי בעבודתי את הפסלים של תרח ישובים יחדיו עם פסלי שלי ב'סעודה האחרונה' כאשר הסעודה האחרונה מתארת עוד סיטואציה דתית מתחום הנצרות.


הציור מתאר סוג של שאלה- מחאה- ועיסוק בשאלות הפרטיות שלי שהם גם שאלות אוניברסליות. אך כפי שמתברר, בציורי סעודתם האחרונה נתמשכה .......

ובכל זאת הציור לא נגרס. עברו מאז 17 שנים. תמיד ידעתי שלא רק שהוא לא נגרס, ידעתי שעלי להמשיך ולעבוד עליו. זה כאילו או או. או שדינם של עבודות אלה היה להיגרס, או להמשיך ולעבוד עליהן. ככה אי אפשר להשאיר אותן, על אף הדרך היפה שהן עשו. בזמנו.


בימים אלה עשיתי סדר מחודש בין עבודותיי (חלקן, אף נשלחו לטקס של שריפה) והפסלים של תרח עלו שוב על הקיר. הגיע הזמן. הפעם הם כבר לא שחור לבן, והם מיועדים ללכת לתערוכת 'מחאה'. הם קרמו עור וגידים חדשים. בציור זה קלעתי ושזרתי בעבודת שתי וערב רצועות רצועות, אלה שנאספו ונשתמרו מבין העבודות שנגרסו בזמנו.


היום, כשעבודה זו מוצגת באותה תערוכה יחד עם המיצב שלי 'תחילת נעילה' ( שמציג את התוכן הגרוס של ציורי 'כן, לא, שחור, לבן' ). עבודה זו נקראת 'כל שנותר'- שכן היא מכילה בתוכה בחומר וברוח את כל שנותר מאותו 'כן, לא, שחור, לבן'.

 

© כל הזכויות שמורות לנורית צדרבוים

  • הבלוג של nuritart
  • Share

פרסום תגובה חדשה

ערך מאפיין זה ישאר פרטי ולא יוצג באופן ציבורי.
  • כתובות דפי אינטרנט וכתובות דוא"ל הופכות אוטומטית לקישורים.
  • תגיות HTML מותרות: <a> <em> <strong> <cite> <code> <ul> <ol> <li> <dl> <dt> <dd>
  • מעבר שורות ופסקאות מתבצע אוטומטית.

מידע נוסף על אפשרויות מבנה קלט

Image CAPTCHA
Enter the characters shown in the image.

האתר נבנה על ידי שיווק יצירתי - ניהול ושיווק אתרי אינטרנט
כל הזכויות שמורות  © 2010

[Jump to Top] [Jump to Main Content]