אז מה קורה? - זה מה קורה

אחת לכמה זמן, אני, כמו כל בעל מפעל, עושה ספירת מלאי.

מה מפעל? מה מלאי?

אסביר. מבחינתי עולם היצירה שבו אני פועלת כאמנית פלאסטית, כאוצרת, כמשוררת, כמנחה אירועי שירה ואמנות, כמסאית וככותבת מאמרים, כמרצה וכיועצת אמנות, כמנחת קבוצות ומאמנת NLP   - זה המוסד שלי, אותו אני מנהלת. מפעל. אני מייצרת רעיונות, מממשת אותם, מדברת עליהם, מציגה אותם, מלמדת אותם וכו' וכו'. ואינני מנסה להצטנע, ומאידך גם לא להשוויץ. אלה העובדות ומי שמכיר אותי יודע שיש לזה סימוכין, תימוכין וקבלות.

האם העבודות טובות? האם כולם אוהבים?

זו כבר שאלה אחרת, סביר להניח שיש גם ביקורת, ולא כולם אוהבים אבל זה עניין אחר. זה לא מבטל את העובדה שזה המפעל שלי. וחיזוקים לכך קיבלתי כאשר הייתי יו"ר וועדת אמנות קהילה במסגרת שותפות 2000 (פרויקט של הסוכנות היהודית). פעלתי שם כנציגת המכללה שבה הייתי בתפקיד ראש החוג לאמנות. אחרי חמש עשרה שנה בתפקיד החלטתי לפרוש ולחזור למחקר ויצירה ומאחר וכבר לא הייתי נציגה של המוסד (של המכללה) , חשבתי שאין זה נכון שאשמש בתפקיד יו"ר בוועדה (אמנות וקהילה של שותפות 2000) שחבריה הם נציגי מוסדות. אמרתי למנהל האזור שאינני יכולה להיות יותר יו"ר מאחר וכבר אינני נציגת המוסד שמטעמו נשלחתי, ותשובתו אלי הייתה באלו המילים "את מוסד בפני עצמך".

זה הוא אמר. אחר כך היו רבים ואחרים שאמרו זאת. אז גם אני אומרת - זה המפעל שלי.

ובמפעל עושים ספירת מלאי אחת לכמה זמן, ומדווחים.

לכן, זה מה שאני עושה עכשיו - ספירת מלאי ומדווחת.

על מה?

על המקומות שבהם מסתובבות היצירות שלי. על המקומות שבהם הן עובדות עכשיו. זהו סוג של שותפות. אני עובדת אצלן והן עובדות אצלי. זה מתחיל מזה שקודם כל אני עבד או שפחה שעובדת אצל הרעיונות שלי. אלה (הרעיונות) מנהג מגונה יש להם להשכים קום כשלוש שעות לפני בבוקר, ואז כשאני מתעוררת עלי לרדוף אחריהם להשיגם ולבצעם.

ואני מדגישה, הדיווח כאן, כלומר ספירת המלאי היא לא על כל התערוכות שהצגתי עד כה, אלא על התערוכות שאני מציגה בימים אלה ממש במהלך החודשים ספטבמר אוקטובר 2013 (למעוניינים לצפות ברשימות התערוכות והפרוייקטים שבהם השתתפתי במהלך 30 שנות קיומו של המפעל ניתן להכנס לקובץ המצורף כאן למטה, בסוף הרשימה)

אחרי שמילאתי משימה זו, והיצירה כבר קמה, היא הופכת להיות כמו הגולם שקם על יוצרו. עכשיו אני עובדת אצלה. כיצירה, כמו כל יצירת אמנות, אין לה קיום אם היא לא יוצאת לשטח, אם היא לא בשיח, אם לא רואים אותה. אם החלטתי להצטנע ולהשאירה באין רואה במרתפי הסטודיו, אזי כאמנות, כיצירת אמנות היא לא קיימת. אולי היה לי כיף לעשות אותה, אולי הייתה זו תרפיה מקומית, אבל אם היא לא יוצאת, לא נחשפת, לא עומדת באומץ מול בקורת - תהיה אשר תהיה -  אז זו לא אמנות. אמנות צריכה חשיפה, צריכה הקשר, צריכה קונטקסט, צריכה קהל, צריכה שיח, צריכה להביא משהו לעולם, צריכה לספוג בחזרה, זו בעצם החוויה התרבותית.

לכן, תפקידי לעבוד אצל היצירות שלי ולדאוג לזה שהן תצאנה אל העולם הרחב. שתוצגנה  במקומות הנכונים בהקשרים הנכונים (במקרה הטוב). אז ספירת מלאי מבחינתי זה למשל לעצור היום, ולבדוק איפה הן עכשיו מסתובבות. ולדווח. אני יכולה לדווח את זה לעצמי ברשימות הקטנות שלי, ואני יכולה כמובן בהזדמנות זו לדווח לעולם, סתם ככה דרך אגב.

כי יש לי אתר, כי יש לי בו בלוג, כי יש גם פייסבוק והעולם היום צמא למסור אינפורמציה וגם לקלוט אותה. המרחב נפתח, הוא רחב הוא עמוק, זה עולם הבֶּטָא, ואני כבר הבנתי די מזמן, שאתה האוצר של עצמך, הגלריסט של עצמך, הקופירייטר של עצמך, הפרסומאי של עצמך, איש השיווק של עצמך – אם אתה כמובן מחליט שאתה רוצה, שאתה הולך על זה.

בבלוג שלי אני יכולה לכתוב על עולמי שלי, שהוא בין השאר והרבה וכמעט בעיקר כמו שאמרתי המפעל שלי. לכן, זה הזמן והמקום (עד לפעם הבאה) שאני עושה ספירת מלאי, בדיקת נוכחות, בדיקת איכות ומדווחת על כך. לי. ולעולם (מי שירצה יקרא ויידע ומי שלא לא – או שאולי הוא לא בעולם......)

אז ככה. ועכשיו, אחרי כל ההקדמה הזאת מתחילה הספירה.

הרחק הרחק בעיר יבנה (בדרום) יש גלריה חדשה סוג של נגריה שקראה לעצמה 'סוס עץ'. לכבוד פתיחתה הגלריה יצרה תערוכה גדולה ובה יצירות אמנות בנושא זה -  'סוס עץ'.

עבודה אחת שלי, שמבוססת על עבודת פיסול שלי שבעבר נקראה 'סוס עץ ושורשי הצורה האמנותית' ועתה הפכה מפיסול לעבודה דו ממדית נמצאת שם. כבר חודשיים היא שם, ותמשיך להיות עוד חודש.

(לצפייה בעבודות בגודל המלא ניתן ללחוץ על העבודה ולהגדילה)

סוס עץ או שורשי הצורה האמנותית - דו מימד - נורית צדרבוים (1996, 2013 )

בקצה אחר לגמרי של הארץ, בקיבוץ אילון (בצפון), במתחם המרכז המוסיקלי הבינלאומי שנקרא 'קשת אילון' תלויה מיני תערוכה יחיד שלי שבה יש מקבץ יצירות שאותן עשיתי כאשר פעלתי יחד עם רשות השידור 'קול המוסיקה' ו'הערוץ הראשון' בתכנית הרדיוויזיונית שנקראת 'ממעמקים'. התערוכה נקראת 'חזות הקול' ויש בה אוסף עבודות שלי שמשלבות צילום ציור וקולאג'. העבודות מוצגות שם כשלושה חודשים ויהיו עוד כמה חודשים.

מתוך התערוכה 'חזות הקול'

 מתוך סדרת 'חזות הקול' - 'פוליפוניה של מראות' - נורית צדרבוים 2013

באמצע במרכז הארץ , באוניברסיטת ת"א במתחם של הפקולטה לחינוך אני מציגה מיני תערוכות יחיד. כמה שהיא עצמה 'מיני' כלומר, רק ארבע עבודות, העבודות שם גדולות במיוחד, בגדלים של 200X200 ובדומה לזה. התערוכה שאני מציגה שם נקראת 'דיוקן או – בייקט' והייחוד שלה הוא בעבודות דיוקן שאני מציגה שתמיד משולב בהם אובייקט – כדימוי, כחומר, או כחפץ. אחד הדימויים הבולטים הוא כד. הניסוח, 'דיוקן או- בייקט' מסביר שהכוונה המוסתרת היא שדיוקן יכול להיות אובייקט וגם להיפך אובייקט יכול להיות דיוקן, ואחר כך כל המשתמע מזה.

שם אני מציגה ארבע עבודות - והנה כולן.

3 מתוך 4 עבודות בתערוכה 'דיוקן או- בייקט'

'רוח כדים' - מתוך התערוכה 'דיוקן או-בייקט' - נורית צדרבוים   2004

 אשישות כבדות מיין (ציטוט משירו של ריה"ל) - נורית צדרבוים 1994

'מעלה חרס' - מתוך התערוכה 'דיוקן או - בייקט' - נורית צדרבוים (2004, 2013)

עוד אחת במרכז, בעיר פתח תקווה, בגלריה 'הציפור הכחולה', אני מציגה בתערוכה הקבוצתית שנקראת 'קסם השחמט'. שם אני מציגה מספר עבדות, אחת מהם היא ממשפחת סוסי העץ שלי. העבודה נקראת 'סוס עץ , שח – מ(ע)ט'. כדרכי יש כאן לא רק משחק רעיונות אלא גם משחק בשפה ובמילים. זה סוס העץ שלי שעובר הרבה מאד גלגולים ושינויים, הפעם הוא גם הפרש (סוס) של משחק השחמט וזו הסיבה שהוא מרכין ראש ושח מעט.

מתוך התערוכה 'קסם השחמט'

סוס עץ - שח מ(ע)ט , בתערוכה 'קסם השחמט' - נורית צדרבוים 2013 (בגלריה 'הצפור הכחולה' בפתח תקווה)

נחזור לצפון ונזוז קצת לצדדים, והנה אני מציגה בתערוכה המעניינת בגלריה 'נירלה' בבית לחם הגלילית. תערוכה קבוצתית 'מחווה למורה למלאכה' ושם אני מציגה שלוש עבודות, ואני חייבת להודות שהן שונות מאד משאר העבודות שמוצגות שם. מבחינתי המחווה למורה למלאכה זה לא לעשות את מה שהיא לימדה אותנו, אלא לקחת את מה שהיא למדה, למקומות שלי, ולעשות עם זה עוד משהו ומשהו אחר. שם להפתעתי אני מציגה עבודות שיצרתי לפני כשלושים שנה, ועוד עבודה שתחילתה לפני עשרים שנה והמשכה, כדרכי, השנה. יש שם מחווה ושיח ודיאלוג ואפילו ווויכוח עם המורים למלאכה בין אם הוא היה גבר שלימד לנסר ולקדוח (לא אותי, את הבנים, אבל אני למדתי בכל זאת) ובין אם היא הייתה אשה שלמדה לעשות תך שליבה.

מתוך התערוכה 'מחווה למורה למלאכה'

'מלך ומלכה' - עבודת טלאים - נורית צדרבוים 1986 (מתוך התערוכה 'מחווה למורה למלאכה' - 2013)

בד-יוקן (או מחווה לפיקאסו בלי לדעת) - נורית צדרבוים 1985

'חוט המחשבה' - (עיבוד מחודש של עבודת קיר) - נורית צדרבוים (1994, 2013 )

עוד אחת בצפון, ממש מתחת לאף שלי, בגלריה/סטודיו שלי 'נוריתארט'. תערוכת בכורה לסטודיו שלי שהפך להיות גם גלריה. שם אני מצגיה את תערוכתי, תערוכת יחיד 'וכפיה תמכו פלך'. התערוכה תוצג כחצי שנה והרבה הרבה עניינים ופעילויות מתרחשים סביבה ובעטיה. בתערוכה אני משמשת בתפקידי הכפול כ'אוצרת - יוצרת'.

מתוך התערוכה 'וכפיה תמכו פלך'

 '...וכפיה תמכו פלך...' - נורית צדרבוים - 2013   

סיימנו עם הרגליים על הקרקע, בעולם המציאותי. אפשר לעבור גם לעולם הווירטואלי. גם שם עבודותיי עובדות. בתערוכה הקבוצתית הווירטואלית של כתב העת 'בגלל' – חבורה ספרותית לשירה וספרות, שעם חבריה אני נמנית גם כמשוררת ששיריה מתפרסמים שם, גם כמסאית שכותבת מאמרים, וגם ובעיקר כאוצרת התערוכות באתר. שם אני בכובעים של אוצרת- יוצרת, משום שכל תערוכה שאני אוצרת בה אני גם משתתפת. התערוכה הנוכחית היא בנושא 'גיבורים וגבורה' – ושם אני מציגה סדרה של 10 ציורי דיוקן עצמי, חלק מתוך המסע המחקרי שלי, מחקר שמשלב אמנות פסיכולוגיה ופילוסופיה, והעבודות הם תחת הכותרת של 'מסעו של הגיבור' שזהו מונח שהושאל לעולם הפסיכולוגיה מתחום המיתולוגיה. העבודות מדברות , מתייחסות ומציגות תהליכים של התפתחות עצמית – ובעצם סדרה מסוימת מתוך פרויקט מחקרי ענק בתחום 'דיוקן עצמי'.

מדגם מתוך סדרת העבודות שמוצגות בתערוכה 'גבורים וגבורה' - דיוקן עצמי תחת הכותרת 'מסעו של הגיבור'

גוף עבודות מתוך אסופת ציורי דיוקן עצמי - בתערוכה הווירטואלית של כתב העת 'בגלל' בנושא 'מסעו של הגיבור

תערוכה קבוצתית ווירטואלית אחרת שבה אני משתתפת היא של האתר שמקיים תערוכות מכירה על פי נושאים. נושא התערוכה הוא 'זיכרונות ילדות' ובה אני מציגה סדרה של הדפסים שגם הם שייכים ל'סוס העץ' – בבחינת סוס העץ כמשחק ילדים.

מתוך סדרת עבודות והדפסים - סוס עץ משחק ילדים

ואחרונה ווירטואלית, חשובה ומשמעותית. הגלריה הנודדת, שאותה מנהל האמן והאוצר אורי פרץ הזמין את עבודותיי להשתתף בגלריה שלו. אחת לזמן מסוים, בוחר פרץ אמן מסוים, כותב על מאמר ומציג אותו באתר שלו שנקרא 'כיכר העיר' /הגלריה הנודדת. פרוייקט שמשתף פעולה עם משרד החינוך ועם מט"ח. שם מוצג אוסף עבודות שלי שנבחרו על ידי פרץ בלוויית מאמר שמתייחס לעבודותיי ולדרכי האמנותית. התערוכה הנודדת שבחר להציג אורי פרץ נקראת 'דיוקן בדיוק כאןן'  וגם שם הוא מציג עבודות מתוך אסופת ציורי הדיוקן.

דיוקן בדיוק כאן - לחץ כאן כדי להגיע לגלריה הנודדת

לא תגידו שזה לא מפעל. העבודות שלי, חלקם מלפני שנים רבות, חלקם עבור עיבודים וחידושים, חלקם התרעננו משנת היופי של 100 שנה, חלקם נוצרו לא מזמן. אבל אני תמיד אומרת 'יצירות ישנות הן לא יצירות ישְׁנות' ואם הן כן, אז צריך להעירם.

אמרתי, אני עובדת אצלן. אז זה מה שאני עושה.

עוד מעט העונה תסגר. 8 תצוגות שאני משתתפת בהם יורידו תריסים, היצירות תחזורנה לנמל הבית , יהיו בטח אחרות. יכול להיות שננוח קצת, הן ואני. אבל נכון לעכשיו עשיתי את המוטל עלי – כמו שאמרתי ספירת מלאי, ומילוי דוחות על תנועת המוצרים במפעל שלי.

אם במקרה, הייתם סקרנים ונכנסתם וקראתם את הדוחות, כי הרי אפשרתי לכם להציץ. אני מקווה שנהניתם. אם יש לכם מה להגיד, לשאול, לבקר, להוסיף, אתם מוזמנים. יש כאן מקום לתגובות.

כל הזכויות שמורות לנורית צדרבוים